מי באמת הסופר של החיים שלי ?

 יש אומרים על החיים שהם כבר נכתבו וידועים מראש הפרקים, הדמויות, ואפילו הסוף,  כאילו מונחים על דף שטרם קראנו.

 כשאני חושבת על זה, לא ממש חשוב לי אם הסיפור כבר שם איפשהו. מה שבאמת משנה זה איך אני בוחרת ללכת ביןהשורות, איך אני מוסיפה מילים, מוסיפה צבע, יוצרת לעצמי עולם שמרגיש אמיתי ונוגע.

אני יכולה פשוט לגלול, לעבור מפרק לפרק מבלי להסתכל או לפתוח את העיניים, לחפש את הרמזים הקטנים, להתבונן בדרכים שמתפתלות ולבחור את ההרפתקה שלי בכל רגע.

הסוף אולי כבר נקבע ומוכר למי שכתב את הספר. אבל כל דף שאני כותבת וחווה עכשיו הוא שלי וזה המסע שנצרב בזיכרון שלי.

 כי החיים הם לא רק היעד להגיע אל הסוף, הם על איך אני מרגישה, לומדת, מתפתחת, מתעצמת בכל צעד ובכל מצב שאני חווה בדרך.

לכן, אם כבר הכל כבר כתוב, אני רוצה לבחור באיזה צבע לצבוע את השורות האלה, מה לסמן, מה להאיר, ואיך להפוך את הסיפור הזה למשהו שייחודי לי.

 הדרך פתוחה והמסע הוא שילוב של הבחירה שלי והכוונה שמגיעה אולי מעבר.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא