בפרק הפעם אנחנו מדברים על

המיליציות הבולטות באופוזיציה האיראנית - מה הסיכון בחימושן ומה הסיכוי שלהן להפיל את המשטר

הקרב שלא מדברים עליו - סעודיה ואיחוד האמירויות במלחמת פרוקסי ומאבק שליטה נרחב

טיוואן לאן? הסינים מעלים הילוך נוסף בהתגרות בטיוואנים - ובריתות חדשות נכרתות במזרח אסיה

בפרק הזה נבין מה חומרת משבר ההגירה באירופה, נדבר על העלייה באלימות ברחובות והיעדר פתרון אפקטיבי לבעיה

בנוסף, נעסוק בפרוקסי המרכזי והחשוב ביותר של איראן במזרח התיכון: חיזבאללה

ולבסוף, ננתח את היחלשות הדולר ואת השפעתה על החוב הלאומי של ארצות הברית

בפרק הרביעי נעשה זום־אאוט ונבחן את עמדותיו של טראמפ בנושא האיראני לאורך 40 השנים האחרונות וננסה להסיק מכך מה עשוי לקרות עכשיו.

נבחן גם את הברית הישראלית־אתיופית־סומלילנדית־אמירתית מנקודת המבט האסטרטגית של אתיופיה.

ולסיום, נדבר על האיום האסטרטגי שהחות’ים מסוגלים לממש - ומשום מה כמעט שלא מדברים עליו.

מייק אוונס, מנהיג אוונגליסטי בולט ומקורב לראש הממשלה נתניהו ולדונלד טראמפ, מבהיר את תמונת המצב. הוא דוחה את השמועות על קרע בין שני המנהיגים ומתאר את הברית ביניהם כ״חזקה כמו סלע״.

הוא טוען ש״טוב לישראל לא להיות חלק משולחן המשא ומתן על הסכם בין ארצות הברית לאיראן״ .

לצד ההכרה בלחצים הפוליטיים הפנימיים שעומדים בפני טראמפ לקראת בחירות האמצע, אוונס טוען כי ההשפעה האוונגליסטית מבטיחה תמיכה אמריקאית בלתי מתפשרת בישראל.

הוא רואה בהפוגה זמנית הזדמנות אסטרטגית עבור ישראל להתאושש ולהתארגן מחדש.

בנוסף, אוונס מייחס את העלייה באנטישמיות בקמפוסים להשפעה זרה ולדיסאינפורמציה, אך נשאר אופטימי לגבי עתידה של ישראל. לדבריו, אף שטראמפ שואף לשלום, הוא יגיב בנחישות אם איראן תפר הסכמים עתידיים.

בסופו של דבר, אוונס מדגיש כי הקשר החזק בין ארצות הברית לישראל מבטיח עתיד טוב למדינת ישראל.

בפרק השלישי של הפודקאסט אנחנו מגלים שיש המון דמיון בין ההכנות לפעולות בעיראק ולוב - להכנות לקראת המלחמה באיראן.

האם טראמפ “מורח את הזמן” ומדבר על דיפלומטיה, שלום, הסכמים ושיחות - בזמן שהוא מתכונן למלחמה…או שגם נשיאים קודמים, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, השתמשו בדיוק באותה השיטה?

וגם: מה באמת עומד מאחורי תמונות ה-AI המוזרות שטראמפ פרסם השבוע?

בפרק הזה דיברנו על השוני בין מלחמות של פעם למלחמות היום, כשבעבר המטרה הייתה הכרעה מוחלטת והשמדה של יכולות האויב, והיום המיקוד הוא בתקיפות נקודתיות, ניהול סיכונים ותודעה.

ניתחנו למה פרויקט ״הפלת המשטר״ בעיראק הסתבך, מה היה הכשל באסטרטגיה האמריקנית, והבנו האם יש דמיון בין האירוע באיראן לעבר בעיראק.

דיברנו גם על איום הרחפנים וה־FPV שמשנים לחלוטין את שדה הקרב, מטכנולוגיה זולה ונגישה ועד השפעה עצומה על צבאות סדירים.

בפרק הזה אנחנו צוללים אל מאחורי הכותרות.

נדבר על הפער בין ההצהרות הפומביות לבין מה שקורה בפועל בשטח, איך OSINT מאפשר לזהות תהליכים עוד לפני שהם הופכים לכותרות, ולמה דווקא הפרטים הקטנים מספרים את הסיפור הגדול.

ננתח את המצב הגאופוליטי בהשראת הספר ״אסטרטגיית המניעה: ההגנה האמריקאית בעידן של עימות בין מעצמות״ מאת אלברידג׳ קולבי. הספר מציג תפיסה שלפיה ארה״ב לא צריכה לנסות לשלוט בכל זירה בעולם, אלא להתמקד במניעת עלייתן של מעצמות יריבות, בעיקר סין, להגמוניה אזורית ועולמית. במקום מלחמות אינסופיות וניסיונות “לבנות דמוקרטיות”, הדגש הוא על הרתעה, מאזן כוחות ועליונות צבאית באזורים קריטיים.

ממליצים לכם להצטרף גם לערוץ הטלגרם שלנו, ״מיניסטריון האמת״, שם אנחנו קוראים בין השורות, עוקבים אחרי ההתפתחויות בזמן אמת ומשווים את האירועים של היום לתקדימים מהעבר.