האורחים הפעם הם יעל כהן פארן, ממובילות מיזם 'שמש לכולם', מומחית באנרגיות מתחדשות ולשעבר נציגת התנועה הירוקה בכנסת, חברת מועצה ויו"ר הועדה לאיכות הסביבה במועצה המקומית פרדס חנה - כרכור, ויריב בן דב, מנהל מערך איכות הסביבה והקיימות בעיריית חולון.
הם סיפרו על השינוי שמתחולל בחולון בימים אלה. חולון, הייתה אחת מהרשויות שהשתתפו במאיץ הראשון (של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה), ובין הראשונות לכתוב תכנית היערכות לשינוי אקלים, ולהטמיע את הנושא בכל אגפי העירייה. במסגרת תכנית ההיערכות נושא האנרגיה הוגדר כנושא הוליסטי, במסגרת זו בשלב ראשון, בוצע מיפוי של מבני הציבור והותקנו פאנלים שכבר היום מספקים למעלה מ- 6 מגה וואט לאחר מכן, העירייה חייבה בתקנות שבבנייה חדשה, תהיה חובה להתקין פאנלים סולאריים. והחלק המשלים של הפאזל הזה הוא מה קורה בבניינים קיימים - ופה בעצם נכנס קול קורא של משרד האנרגיה, שאיפשר לחולון להיות הראשונים שהרימו את הכפפה וניסחו מכרז לחברה שתלווה את התושבים - בכל הקשור למעבר לאנרגיה מתחדשת. וכך 'שמש לכולם' זכו במכרז ונכנסו לתמונה.
'שמש לכולם' הוא מיזם של משרד האנרגיה, קק"ל והפורום הישראלי לאנרגיה. המיקוד של המיזם הוא בלמידת הנושא הוכחת היתכנות וכדאיות של מעבר לאנרגיה מתחדשת בדגש על במגזר המגורים - בתים פרטיים ובמיוחד בתים משותפים. הם עובדים על כמה רשויות מקומיות, ומתמקדים בסיוע והספקת מידע, הנגשת הצעות מחיר וחיבור לספקים, ייעוץ משפטי, הסרת חששות וחסמים - הכל במטרה שיותר בניינים יעברו לפאנלים סולאריים, והמגמה תתרחב.
ואמנם יש כמה וכמה עיריות שמתחילות לפעול בתחום, חולון היתה הראשונה להפנים את האתגר ולהניע את זה כשירות של העירייה. בפרקטיקה, הושק אתר מידע שעלה לאוויר ממש לפני כחודש, ויש כבר עשרות פניות והתעניינות. במקביל, הם גם יוזמים פניות אקטיביות לתושבים, על בסיס מיפוי שבוצע בעירייה, ומתוך מיקוד על בניינים עם גגות גדולים ושכונות שבהן יש יותר פוטנציאל.
דיברנו גם על נושא המעבר לאנרגיה מתחדשת של הרשויות עצמם, ברמה של מבני ציבור, ומה מונע מכל הרשויות לעשות את המעבר, שברור שהוא משתלם להם כלכלית. וזה עוד לפני הקושי בסיוע לתושבים במעבר לאנרגיה מתחדשת, ומה יכול לסייע לרשויות להתקדם בתחום.
עצם זה שבחולון רואים את המהלך כשירות של העירייה, ושהעירייה לוקחת אחריות על האנרגיה והפליטות שהעיר מייצרת - זו בשורה משמעותית. וסנונית ראשונה לאיכות חיים אחרת, טובה יותר עבור תושבי חולון, ובתקווה גם יתר הישובים.
==========================================
מדריך לרשויות:
https://guides.sunforeveryone.org/authorities-guide/
מדריך לתושבים:
https://guides.sunforeveryone.org/residents-guide/
שמש לכולם חולון:
https://holon.sunforeveryone.org/

הפעם הגיע אלינו אורח מיוחד - ד"ר ניצן לוי, מייסד ומי שהיה מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה משנת 1995 ועד לאחרונה ויו"ר פורום מנהלי איכות סביבה בישראל.
דיברנו על מה וכמה השתנה מבחינת איכות הסביבה ב- 30 השנה האחרונות (ספויילר, לא הרבה השתנה, ומה שכן השתנה - השתנה לטובה!)
דיברנו על השיתוף הפעולה הקריטי בין המשרד להגנת הסביבה לבין הרשויות המקומיות - ובכלל מערכת יחסים בין השלטון המרכזי, לשלטון המקומי שמאופיינת בחוסר עצמאות קיצוני, בהשוואה לכל המדינות ב-OECD. ומה נדרש למעשה לעשות השלטון המרכזי כדי לקדם את נושא הסביבה והאקלים (הרבה ועכשיו!) ומה נדרשות ויכולות לעשות הרשויות המקומיות ואיך הן רואות את תפקידן בתחום זה.
ולתוך המרחב הזה נכנסות גם היחידות הסביבתיות, שנמצאות בתווך בין המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות. הן גוף מקצועי שיכול לעבוד עם השלטון המרכזי, וגם עם הרשויות המקומיות - ושיתוף פעולה חזק בין היחידות הסביבתיות לבין המשרד - יכול להיות מכפיל כוח בקידום הזדמנויות והעברת תחושת הדחיפות לטיפול בנושא גם מול הממשלה וגם מול הרשויות המקומיות, במיוחד אלה שעדיין פחות בעניין של אקלים וסביבה. 
דיברנו על איגוד ערים יהודה לאיכות הסביבה, שלרשויות החברות בו יש אתגרים נוספים, מורכבות פוליטית ומציאות חוצת גבולות. ואיך מתמודדים עם המציאות הזו, עדיין מקדמים את המודעות של התושבים והרשויות, גם בהיבטי שמירת הטבע ואיכות הסביבה וגם לנושא שינוי אקלים. ובנוסף לזה, התיאום עם הפלסטינים דרך המינהל האזרחי.
וכמובן גם על הכובע הארצי של ניצן כיו"ר פורום מנהלי איכות סביבה - על תפקידן ומעמדן של היחידות הסביבתיות בזירה הארצית ובפרספקטיבה של זמן.

==================
מידע על היחידות הסביבתיות באתר המידע הממשלתי - https://data.gov.il/dataset/yehidot

הפעם אירחנו את הגר ראובני, מנהלת אגף סביבה ומרחב ביוספרי במגידו. מועצה אזורית מגידו היא המועצה הראשונה והיחידה בישראל שהוגדרה כמרחב ביוספרי.
בפרק שוחחנו ארוכות ולעומק על המרחב הביוספרי, שהוא בראש ובראשונה כלי לניהול אזור, על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא. המרחב הביוספרי מציב את האדם במרכז ומדרג את הסביבה בהתאם לכמות וסוג שירותי המערכת שהאדם מקבל מהסביבה - וככה נבנה פיתוח בר קיימא, ולפי זה מחליטים איפה מפתחים ואיפה לא.
ב-2008 מגידו הוכרה ע"י אונס"קו כמרחב ביוספרי. מה הביא את מגידו למהלך ולמה זה טוב עבורם?
מי שהגו את החזון והחלום הם - ראש המועצה לשעבר, חנן ארז ומנהל אזור בקק"ל - שלמה ברנד. הם יחד קידמו את הרעיון על ישוביה.
ההכרה כמרחב ביוספרי משרתת את היכולת והרצון של האזור להישאר ירוק וחקלאי, ולשמור על השטחים הפתוחים כאג'נדה. ומעבר לכך, זה נותן פלטפורמה לקבלת החלטות. וזו החלטה ארוכת טווח עם השלכות כלכליות ותכנוניות. כל תהליך שעליו מחליטים במועצה, מתבצע בתהליך מסודר של שיתוף ציבור. כך נכתבה התורה שהפכה לעקרונות של המרחב הביוספרי, וככה נוהגים מאז ועד היום בכל מהלך שרוצים לקדם במרחב - הכל נוסח בהסכמות עם התושבים, ובתהליך שיתוף ציבור. מעבר לכך, יש גם שותפות עם הגופים האזוריים ששומרים על השטחים - רט"ג, קק"ל, נציגי ציבור, משרד הגנת הסביבה.
הגר גם תיארה את ההיבט המקצועי של ההסתכלות על אתגרי המועצות האזוריות - מעט תושבים, הרבה שטחים פתוחים, חקלאות, שלטון דו-רובדי ועוד. ודיברנו על היערכות לשינוי אקלים במועצות האזוריות.
וסיימנו גם על התנועה הקיבוצית - היעד הבא של הגר.
==================
אתר המועצה האזורית מגידו עם שלל קישורים ומידע על המרחב הביוספרי - https://megido.org.il/%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99/

מידע על המרחב הביוספרי באתר קק"ל - https://www.kkl.org.il/kkl_jnf_and_the_community_bioshpheric_space/

מהו מרחב ביוספרי, לפי אונס"קו - https://www.unesco.org/en/mab/wnbr/about

מדריך למרחבים ביוספרים בישראל - https://meyda.education.gov.il/files/Unesco/new-24/Madrich.pdf

בפרק אירחנו את ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי.
הוא עומד בראש הארגון מתחילת 2024, ובפרק דיברנו על מה שהוא כבר הספיק לעשות, ומה החזון שלו לעתיד, הפוטנציאל של השירות המטאורולוגי והקשר (ההכרחי) לשלטון המקומי.
דיברנו על ההכרח בחיבור לשטח ולשלטון המקומי, בהבנת הצרכים והתאמת הכלים - על מנת שיתנו מענה שישרת את מקבלי ההחלטות ויאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים. בהקשר זה השירות קידם בחודשים האחרונים מהלך פשוט, שבזמן קצר ואפס עלות איפשר קפיצת מדרגה משמעותית ומיקסום של המשאבים. זה חלק מהבשורה והחזון שעמיר מדבר עליו ורוצה להמשיך לייצר בשירות המטאורולוגי.
היבט נוסף שדובר הוא הנגשת נתונים לאזרחים, אבל לא רק את הנתון עצמו אלא גם ההקשר והמשמעותיות שלו. נתונים ללא הקשר אינם מניעים לפעולה. ולכן יש חשיבות רבה שהמספר לא יעמוד בפני עצמו אלא שיהיה לו הקשר - ואנשים יוכלו להבין איך זה משפיע, מה המשמעות ומה הצעדים שנדרש לעשות כדי להיות ערוכים. ועל גבי זה נכון להוסיף גם את ההקשר הרחב והמגמות של מה שקורה בעולם ובסביבה הרחבה יותר - כדי לתת תמונה יותר מלאה. בהקשר זה השבוע פורסם דוח מגמות עד סוף המאה. יש קישור אליו בהמשך.
דיברנו על שני היבטים שבהם השירות המטאורולוגי מניע לפעולה גם את משרדי הממשלה וגם את השלטון המקומי -
התנהלות במצבי חירום וקיצון
התנהלות ארוכת טווח ותכנון מוטה אקלים

המשרד לביטחון לאומי, הוא המשרד אשר אמון על נושא החירום, ואירועי חום הוכרו כסכנה לביטחון הלאומי - לכן בימים שבהם יש עומס חום או גל חום קיצוני, הם אלה שמוציאים הנחיות מפורטות להתנהלות בטוחה ולשמירה על הציבור - הנחיות היוצאות למשרדי ממשלה אחרים (משרד הבריאות, משרד החינוך, שירותי כבאות ועוד).
בשלטון המקומי לעומת זאת, אין גוף מרכז וכל רשות פועלת בפני עצמה, לטוב ולרע. עצם זה שיש רשויות שלוקחות על עצמן את התפקיד הזה, מצביע כמה זה נושא משמעותי אשר מעסיק אותן גם. בהקשר הזה, תפקידו של השירות המטאורולוגי הוא להנגיש את המידע. ולשם כך הוקם פורטל מידע עירוני לרשויות המקומיות - שמנגיש את המידע בשיטת רמזור, ומציג נתונים מותאמים ברזולוציה מאוד גבוהה, וגם משקף בצורה ברורה את חומרת המצב - וזה מאפשר לכל רשות ורשות להבין את התמונה המלאה ולהתאים פתרון נכון ומדויק למצב.
עמיר גם דיבר על החלום הבא - מערכת התרעות לאזרחים בזמן אמת. זה משהו שהשירות רוצה לתת, וגם בתחום הזה יש התקדמות מסויימת, למרות שזה תלוי בגורמים אחרים כרגע. אבל זו טכנולוגיה קיימת וזה קורה בעולם - ואין סיבה שלא יהיה גם פה.
בכל מה שקשור לטווח הארוך, השירות מראה את המגמות, ומנגיש מידע לגבי ההסתברות שיהיו יותר ימי גשם והצפות ויותר ימי חום קיצוניים, ולצד זה מדבר על מה יקרה אם לא ינקטו צעדים - אבל בסוף זה גוף שמנגיש נתונים למקבלי החלטות, והאחריות לקחת את הנתונים והמשמעויות ולעשות שינוי היא עליהם.
סיימנו את הפרק בקשר שבין התחממות לנושא המזון - גם בישראל כבר מבינים שלהתחממות יש השפעה מהותית על גידולי שדה, וזה מחייב ביצוע שינויים והתאמות כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בביטחון המזון (זה יכול להיות העדפת גידולים שפחות רגישים לאקלים, הגדלת השקייה או שינוי סוג מי ההשקייה, אימוץ טכנולוגיות ודפוסי התנהלות שונים ועוד). אבל ההבנה שזה נושא שמחייב התייחסות, ושנושא ההתחממות הוא  נושא קריטי לביטחון המזון - קיים וזו כבר בשורה.
=====================
דוח ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21 -
https://ims.gov.il/sites/default/files/2024-07/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%20%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%A2%D7%93%20%D7%A1%D7%95%D7%A3%20%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94%20%D7%94-21%2016072024.pdf

פורטל מידע עירוני באתר של השירות המטאורולוגי -  https://ims.gov.il/he/Forecasts

נושא השמש והחום והעדר הצל בחוץ בין החודשים מאי לאוקטובר - הוא נושא אשר מטריד ומעסיק את הציבור,  ובמדינה מתחממת כמו ישראל, אין אחד או אחת שהולכים או רוכבים על אופניים שלא חווים את זה על בשרם. לכן החלטנו לארח בפרק את האנשים שקמים בבוקר ותפקידם הוא לנסות להתמודד עם האתגר. השבוע בפרק התארחו אצלנו נעם בר לוי, מנהל מרכז ייעור והצללה, ושלומית קיטרו מנהלת מח' קיימות והיערכות לשינוי אקלים בעיריית כפר סבא.העצים בעיר - לא נמצאים בסביבה הטבעית שלהם. והמפגש בין הטבע לעיר, הוא מורכב. מצד אחד העץ זקוק למרחב וחופש לגדול ולהתפרס, ומצד שני הערים מצטופפות ויש יותר ויותר תשתיות שמועמסות על המרחב הציבורי - והעץ הוא תשתית בפני עצמה, וזקוק לבית גידול ומרחב להתפרס בו. אם מתייחסים לעצים כאל תשתית, צריך לדעת מה נכון לנטוע, וצריך שלרשות יהיה מידע על כל עץ - בלי נתונים לא ניתן לנהל את היער העירוני בצורה חכמה.בפרק דיברנו על המרכז לייעור והצללה - שהוקם במועצה לבנייה ירוקה בשותפות עם קרן יד הנדיב ונועד לפתח ולהפיץ ידע מקצועי כדי לקדם קירור והצללה של ערי ישראל, באמצעות עצים. דיברנו על החלטת ממשלה 1022, שבמסגרתה מוסדה ההבנה שהממשלה צריכה לתקצב את נושא ההצללה באמצעות עצים, ולתת לרשויות סיוע כדי שהמציאות באמת תשתנה. ובהמשך לכך גם יצא הקול הקורא של המשרד להגנת הסביבה, להכנת תכנית הצללה אסטרטגית. שבמסגרתו נבחרו רשויות בפריסה גיאוגרפית ודמוגרפית מגוונת, והן מלוות ע"י המרכז לייעור והצללה, כולל יעדי נטיעות צמצום כריתות ותכנית תחזוקה ליער העירוני, וגם פיילוטים של נטיעת עצים. אחד האתגרים שהמרכז מנסה לתת לו מענה הוא שאין פונקציה עירונית אחת ברורה, שתפקידה לתכנן ולנהל את משאבי העצים ברשות, ויש המון גורמי רשות שנוגעים בשלבים והיבטים ומיקומים שונים של הנושא. ולכן אחד מערוצי הפעולה של המרכז בשנה הקרובה הוא השקת תכנית שנקראת - "ערים מובילות בייעור עירוני והצללה", ומטרתה תהיה לייצר נבחרת רשויות מובילה תחום, שגם תמסד פונקציה רשותית של מוביל ייעור והצללה רשותי שיתכלל את הנושא בין כל הגופים העירוניים שנוגעים בנושא.ודיברנו על כפר סבא, ועל הגריד הירוק המיוחד שלה - הכולל רשת הליכתית צדדית לרחובות הראשיים - רעיון שהגו עוד בשנות ה-70, אדריכל ומהנדס העיר דאז. וככה כפר זכתה לרשת ירוקה שמקיפה את כל העיר לאורכה ולרוחבה עד היום. הגריד הירוק הזה הוגדר כמוסד לשימור בעיר, וכפר סבא חורטת על דיגלה את היותה עיר ירוקה ופועלת באופן אקטיבי בנושא. מתוך הבנה שצל בארצנו החמה והמתחממת הוא צורך קיומי, ויש לו קשר ישיר לאיכות החיים שלנו. ולצד זה שהחשיבות של עצים היא משמעותית מאוד - זה לא יכול להיות הפתרון היחיד, ויש פתרונות הצללה אחרים, שלעיתים יכולים לתת מענה מיידי מדוייק יותר. בהקשר הזה דיברנו על הצללה טקטית וסולרית.צל זה דבר שצריך לתכנן אותו, וחשוב שתהיה חשיבה מבוססת טבע - אבל זה לא יכול להסתכם רק בזה. האזנה נעימה!
הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי האקלים: החלטת ממשלה 1022 - https://www.gov.il/he/pages/dec1022_2022

קול קורא מספר 15021 להכנת תוכניות עירוניות להצללה ולקירור באמצעות עצים וביצוע פיילוטים לפעולות הצללה אופרטיביות - https://www.gov.il/he/pages/15021

המערכת שפותחה עם הסדנא לידע ציבורי "יער עירוני דיגיטלי" - https://www.digital-forest.org.il/

מידע נוסף על הרשת הירוקה בכפר סבא - https://kfar-saba-museum.org/sample-page/historical_gardens/

תוכנית היערכות עירונית לשינויי אקלים, כפר סבא: 
https://www.kfar-saba.muni.il/uploads/n/1644133857.4555.pdf

מחקר מיפוי נוחות תרמית- ד"ר אור אלכסנדרוביץ' (טכניון) ופרופ' דוד פרלמוטר (אונ' בן גוריון)
https://www.tzomet-kfs.co.il/news/54935
סככת ערפילים סולארית בפארק כפר סבא: 
https://www.kfar-saba.muni.il/articles/item/4911/

בפרק אירחנו את פרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה.
דיברנו בפרק על הדרך של נגה מעיסוק בשעונים ביולוגיים של בעלי חיים ועד לפיתוח מודלים וכלים פרקטיים לרשויות. למעשה הכל התחיל באמת מהעיסוק בבעלי החיים ואיך ההתחממות הגלובלית משפיעה על תנאי המחייה שלהם וההתנהגות שלהם. משם הדרך לבני האדם היתה לא ארוכה במיוחד, שכן הם גם מושפעים מההתחממות הגלובלית, אך גם משפיעים עליה. ועם ההבנה הזו, והרבה רצון לנסות להשפיע ולשנות את המציאות, נגה יצאה מתחום המחקר ועברה דרך רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, ועדת איכות הסביבה ברשות שבה היא מתגוררת ועד שהגיעה למשרד להגנת הסביבה, והפכה למדענית הראשית במשרד.

שינוי אקלים לגמרי היה ברשימת הדברים שהיא חשבה שצריך לקדם עם הגעתה למשרד להגנת הסביבה, אבל בתחילת הדרך היא כלל לא חשבה על הרשויות המקומיות, אלא על כיוונים אחרים. בזכות הקורונה, ובעיקר בזכות המודלים שפותחו במהלכה, המשרד להגנת הסביבה הצליח להוכיח מספרית שיש גידול בנתוני התמותה העודפת במהלך גלי חום. המחקר הזה זכה להרבה עניין, וזה עורר מחקרים אחרים - וככה הגיעה נגה לרשויות המקומיות.

כמובן דיברנו ארוכות על הכלי הכי מדובר של נגה. אותו כלי שאמור לסייע לרשויות וגם לממשלה לקבוע סדרי עדיפויות 'אקלימית' מבוססי נתונים, מודלים ומיקום. מגה פרויקט ענק - שהחל במיפוי של כל הפרמטרים שיכולים להצביע על פגיעות, מתוך כוונה להלביש אותה על מפה - ולאפשר לכל רשות לראות איפה הפגיעות שלה הכי גבוהה, ובלחיצה לקבל מידע על מה הסיבה לפגיעות הגבוהה, ומתוך זה להבין מה הפעולות שהרשות יכולה לעשות כדי להקטין את הפגיעות. כלי שיגדיל משמעותית את היכולת של הרשויות לתת מענה מדויק לתושבים, מתוך היכרות עם הרשות והאוכלוסיה והיכולת להצליב נתונים אלה עם נתוני הרשות לכדי התמונה המלאה.

הפיילוט המדגים הוא מאוד ראשוני, ונועד רק להראות פוטנציאל. והעניין בו היה רב מאוד. בעקבות זה, הוקמה ועדת מומחים מגוונת, שתפקידה להגיד מהם הפרמטרים שהכי נכון למפות בכל תחום ואיך הכי נכון להציג את זה. התוצר המלא - הפורטל שצפוי לעלות עוד כשנה, צפוי להיות הרבה יותר ידידותי למשתמש וגם לכלול הרבה יותר מידע ונתונים. ולעבודה כרגע יש הרבה מאוד שותפים - השירות המטאורולוגי, משרד הדיגיטל הלאומי, האגף לשימור קרקע, משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד הפנים, משרד הביטחון, משרד רוה"מ - הכוונה היא שהוא ישמש לא רק רשויות, אלא גם את הממשלה. ואחד התוצרים של זה הוא שזה יהיה מאגר מידע פתוח, ושזה יעשה יישור קו גם במונחים ובשפה.

בקיצור, יש הרבה למה לצפות! האזנה נעימה.

מדד פגיעות האקלים - תובנות ועדת המומחים והמומחיות - https://www.gov.il/BlobFolder/reports/climate-vulnerability-index/he/climate_change_and_energy_efficiency_climate-vulnerability-index.pdf

המדגים - https://experience.arcgis.com/experience/080449da58404be494851e46940c8239/?draft=true

מצגת של נגה על הכלי, במסגרת כנס של פורום ה-15 -
https://www.forum15.org.il/uploads/n/1684846715.5441.pdf

והקלטה של ההרצאה שלה מאותו כנס של פורום ה-15 (החל מדקה 32)-
https://www.youtube.com/watch?v=MoHtiwGbEJY&t=7543s

פרק שצולל לתוך הסבך הירוק של הטבע העירוני בישראל עם יעל זילברשטיין ברזידה והדס מרשל ברוך.

בשנים האחרונות הטבע העירוני הופך ליותר יותר נדרש הן ע"י התושבים והן ע"י הרשויות המקומיות ואף הופך להיות מרכזי במיתוג ובזהות המקומית.

רצינו להבין מה זה בדיוק 'טבע עירוני'? האם זוהי פיסת דשא ליד המתנ"ס או אלון בודד שנותר זכר מיער אלונים בשטח חקלאי? התשובה לא מאוד חד משמעית אבל היום כבר לכ-120 רשויות מקומיות יש "סקר טבע עירוני" שיכול וצריך להוות מצפן בפיתוח והניהול העירוני.

הפרק סוקר מספר דוגמאות מהשטח ודרכן הצצה גם לתועלות והנפלאות של הטבע וגם לפערים והאתגרים הקיימים בשטח. לדוגמא נחל הדס שהפך בשנים האחרונות מתעלת ביוב לנחל איתן, ובמקור הוא בכלל "נחל חורפי".

טבע עירוני זקוק ללא מעט הגנה וטיפוח. הוא זקוט למקבלי החלטות שידעו לקבל את הטבע כפי שהוא, טבעי מקומי, מגוון ומשתנה, דרך תושבים פעילים שיפעלו למענו יחד עם הרשות המקומית ויגנו עליו כשצריך, ואנשי ונשות מקצוע כמו אקולוגי/ת עירוני/ת, מתכנן/ת סביבתי/ת ורכז/ת חינוך סביבתי שעובדים/ות יחד עם אגפי התכנון, ההנדסה והתפעול ברשות.

יש גם סט כלים לתחזוקה ושמירה על הטבע העירוני והכשרה לאנשי ונשות המקצוע מבית החברה להגנת הטבע. האזנה נעימה ומועילה!
==============================
ידידי נחל הדס:
https://www.facebook.com/p/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%A1-100066797015816/?paipv=0&eav=AfYG0M5ziQIbcd-vH1wIlETJeAKHkrF5-VvwibRJl4yZ62A-orVLhGN_MLdwblJgrB4&_rdr

עמק הצבאים:
https://knowledge.agma.org.il/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F/%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/

תל מיכל:
https://www.herzliya.muni.il/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C-%D7%AA%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C/

חורשת דרזנר:
https://www.facebook.com/groups/784023685329371

קרן שטחים פתוחים:
https://www.gov.il/he/departments/topics/open-space-foundation/govil-landing-page\

מפתח תשתיות סקרי טבע עירוני:
https://mapateva.org.il/Apps/StoryTelling/PlayList_UrbanNatureIndex/index.html

המרכז לפתרונות מבוססי טבע של החברה להגנת הטבע:
https://www.teva.org.il/urban-climate-solution-center

תיאור תפקיד אקולוג עירוני:
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/role-descriptions-0118/he/home_main_human-assets_role-descriptions_role-descriptions-0118.pdf

תכנית אב לניהול נגר עירוני:
https://runoff.agma.org.il/planning/municipal-planning/

מושב שאפתנות ומצוינות אקלימית ברשויות המקומיות במוני אקספו 2024:
https://lp.vp4.me/tzd4

בפרק אירחנו את ד"ר ג'ניה גוטמן, ראש אגף אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה.

דיברנו על ההבדלים בין מיטיגציה לאדפטציה, על ייצור אנרגיה בישראל - בהשוואה לעולם (ספויילר: אנחנו במקום מאוד טוב בכל מה שקשור לאנרגיה סולארית)

בהקשר הזה דיברנו גם על היעדים הממשלתיים להפחתת פליטות גזי חממה - גם זה בהשוואה לעולם, וגם איפה אנחנו עומדים בביצוע ביחס ליעדים אלה (ספויילר: אנחנו עוד לא שם עדיין…

בנוסף דיברנו על כלי האנרגיה שהוצג לראשונה ממש לפני פסח - עם פיילוט על חבל תקומה. הכלי פותח ע"י המשרד להגנת הסביבה, יחד עם חברת אקוטריידרס והוא מביא בשורה אמיתית, כי הוא מאפשר לישובים ורשויות במהלך פשוט וריאלי מבחינה כלכלית לספק לעצמם אנרגיה מהשמש ואף להגיע לעצמאות אנרגטית ע"י ייצור אנרגיה סולארית בהצבת פאנלים על מבנים קיימים וגגות שקיימים במרחב הרשותי (מבני ציבור, בנייני מגורים, מגרשי ספורט, חניונים ועוד) ואפילו להיות מסוגלים להתמודד עם תרחיש של עלטה, מבלי לשים פאנלים סולאריים על שטחי טבע פתוחים.

הבשורה של הכלי היא שהוא מדבר לכל מיני קהלים שהנושא של משק האנרגיה רלוונטי לגביהם, ומנגיש מידע מבוסס מפה ונגיש לכולם, על בסיס התשתית של מפ"י - לגבי הצריכה ויכולת הייצור של כל אזור. ההצלבה של נתוני צריכה, וחישוב שטחי הגגות כפוטנציאל ייצור אנרגיה - הם המאפשרים לקבל חיווי מהימן לנתוני העצמאות האנרגטית הפוטנציאלית.

הדרך להשגת יעדי הצמצום עוד ארוכה ויש לא מעט חסמים ואתגרים בכל הנוגע לייצור אנרגיה ולאגירה - שאיתם מתמודדות הרשויות בישראל, אבל יש הרבה מה לעשות ואיך להשפיע והרשויות הן שחקן מרכזי בסיפור הזה.
======================================
הכלי של המשרד להגנת הסביבה - מודל גיאוגרפי־אנרגטי־כלכלי לקידום אנרגייה מתחדשת:
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/multidisciplinary-model/he/swords_of_iron_potential-analysis.xlsx

הסבר על הכלי: https://www.gov.il/he/pages/multidisciplinary-model

שכבה באתר של מפ"י הממפה את הגגות ואת האזורים שניתן לקרות בעיר שדרות (יש שכבה כזו עבור כל ישוב בחבל תקומה): https://apq9h.app.goo.gl/SvUx

שכבה באתר של מפ"י המתארת את מידת העצמאות האנרגטית שכל ישוב בחבל תקומה יכול להגיע אליה באמצעות מימוש הפוטנציאל הסולרי על הגגות ומעל שטחי ציבור https://apq9h.app.goo.gl/oGw8

כתבה של אביב לביא על הכלי - https://www.zman.co.il/481336/

כלי מקביל שפותח ע"י ממשלת הולנד: https://www.rvo.nl/onderwerpen/zonne-energie/geschikte-daken/overzicht-regio

הסבר על הכלי של ממשלת הולנד: https://www.pv-magazine.com/2024/04/02/netherlands-identifies-725-km2-of-solar-suitable-rooftops/

ברוכים הבאים לפרק השני של הפודקאסט מזג מקומי. בפרק אירחנו את מורן סלקמון, שאחראית על תכנית היערכות לשינוי האקלים בעיריית תל אביב, ודר' אורלי רונן ממיזם האקלים של אוניברסיטת תל אביב.

בפרק שוחחנו על המקרה המיוחד של תל אביב. עיריית תל אביב-יפו היא העיר הראשונה בישראל שכתבה תכנית היערכות לשינוי אקלים, הרבה לפני שהשיח על זה הפך לשגור בפי משרדי הממשלה ורשויות מקומיות אחרות. אותה תוכנית מלווה אותה ונמצאת בליבת האסטרטגיה ותכניות העבודה המפורטות של מחלקות העירייה השונות - דבר שמאפשר להניע מהלכים משמעותיים על סמך מיפוי האיומים.
 
תל אביב היא גם העיר היחידה בישראל ששותפה ל- C40, רשת ערים שמחוייבות להתמודדות עם שינויי האקלים.

שוחחנו על קידום אנרגיה סולארית, ניהול מי נגר, שימור הטבע העירוני ועבודה עם התושבים. דיברנו גם על תפיסות חדשניות של הצללה שנותנות מענה אמיתי לתושבים, ועל יחסי האמון  בין העיריה לתושבים כבסיס ליצירה המשותפת של מרחב עירוני שטוב לחיות בו.
 
גגות וגינות ששווה לבקר בהן - הגג של אברהם הוסטל, הגג של עיריית תל אביב, הגג של מגדלי אלון, גינת קריית ספר
======================================
תכנית ההיערכות של תל אביב - https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?webId=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&listId=5a9823a9-22cf-40a3-8a59-e9f3305db983&itemId=10179

אמנת אקלים של פורום ה-15 - https://www.forum15.org.il/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%94-15-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%AA-%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99-%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94/

C40 - https://www.c40.org

הפודקאסט מזג מקומי הוא פודקאסט של אקלימא.
אקלימא היא מרכז ידע שיהווה תשתית לידע ופתרונות בתחום האקלים עבור הרשויות המקומיות, יסייע בחיבורים וייצור את האקוסיסטם של הלמידה המשותפת בנושא. אקלימא הוקמה בזכות….
למה דווקא רשויות מקומיות?
מצד אחד התחום מאוד גלובלי, וזה יוצר שיח ברמה מאוד גבוהה של מדענים וראשי מדינות. אבל בפועל מי שחווה את זה על בשרו זה התושבים, ומי שהם אליו כשהרחוב שלהם מוצף - זה המוקד העירוני, ולכן הרשות היא זו שצריכה לתת את המענה הישיר ויש לא מעט סוגיות שבהן יש לרשות מנדט לקבל החלטות ולהשפיע על חוויית התושב בעיר.
בפרק שוחחנו על איך הופכים כיכר תנועה למקום לניהול נגר, איך בונים תכנית ייעור עירונית, איך מהלכים קטנים ועירוב שימושים - יכולים להיות משני פני מציאות, ובעיקר איך רשויות יכולות לעבוד יחד עם התושבים וגופי סביבה - כדי למצוא פתרונות עירוניים מופלאים, ולא בהכרח כאלה שדורשים תקציבי עתק.
וגם חשפנו שעוד רגע תושק תכנית שתקדם שאפתנות אקלימית ע"י מנהיגות של ראשי ערים.
המטרה - גיבוש קבוצה הטרוגנית של 10 רשויות שתדגים מחויבות לתהליך והשגת מטרות שאפתניות בבניית חוסן אקלימי במשך קדנציה (4 שנות עבודה + שנה אחת של הצגת תוצרים) באחד מנתיבי הפעולה המוצעים:

נתיבי פעולה: חוסן סביבתי-קהילתי לאירועי אקלים קיצוניים, חוסן אנרגטי, חוסן תחבורתי, שטחים פתוחים (למועצות אזוריות בלבד)
המהלך נעשה בחסות פעילות נשיא המדינה בפורום האקלים. בית הנשיא ייתן במה לראשי הערים ולאנשי מקצוע לצד יח"צ ויוקרה לתהליך. 
==============================
"London National Park City" - תכניות ייעור עירונית, פרויקט חדשני וחלוץ להפיכת העיר לונדון למרחב עירוני ירוק, מקיים ונגיש יותר לתושבים. הרעיון הוא לפתח ולשמר את השטחים הירוקים והטבעיים ברחבי העיר, ולהפוך את לונדון לסביבה מקיימת ירוקה יותר.
בקיצור:
1. חזון חדשני - להפוך את לונדון כולה למעין "פארק לאומי עירוני", שילוב בין עיר לטבע.
2. תכנית לכל העיר - המטרה היא שיפור הסביבה הירוקה בכל רחבי המטרופולין.
3. שילוב קהילתי - הפרויקט מבוסס על שיתוף פעולה עם התושבים והקהילות המקומיות, ונותן להם תפקיד מרכזי.
4. חדשנות בתכנון ועיצוב - הפרויקט מפתח פתרונות עיצוביים וטכנולוגיים חדשניים לשילוב הטבע בסביבה העירונית.
5. השפעה מערכתית - המטרה היא לא רק לשפר את הסביבה, אלא גם להשפיע על כלל המערכות העירוניות כמו תחבורה, תשתיות ואורח החיים.

"Rebuild by Design" ניו יורק -
פרויקט חדשני שהוקם בעקבות הנזקים הקשים שגרמה סופת ההוריקן סנדי בשנת 2012. במטרה היא לפתח פתרונות עיצוביים חדשניים להתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ושינויי אקלים.
הפרויקט הפך למודל מובילי לפיתוח פתרונות חדשניים בתחום ההתמודדות עם משבר האקלים, וזכה להכרה בינלאומית והשראה לפרויקטים דומים ברחבי העולם.
 https://rebuildbydesign.org