נקודה IL - הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי

כשפותחו הטכנולוגיות שבבסיס רשת האינטרנט בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, איש לא שיער לעצמו שיבוא יום ומיליארדי בני אדם, דוברי אינספור שפות שונות, יעשו בה שימוש יום-יומי: כתובות האתרים (שמות מתחם), למשל, היו באנגלית בלבד.
בפרק זה נשמע על מאחורי הקלעים של יוזמת איגוד האינטרנט הישראלי לאפשר רישום של שמות מתחם בעברית, עם הסיומת .ישראל, שזכתה להצלחה רבה ובעקבותיה כבר נרשמו 20 אלף דומיינים בעברית בתוך חודשיים.
איזה גופים היו מעורבים בבחירת הסיומת? מה היו האתגרים הטכניים של מימוש השינוי בדפדפנים ובמערכת ה-DNS העולמית? ואיזה מאמצים נעשים כדי למנוע מנוכלים ורמאים לנצל את השינוי החדש לטובתם?

רבים מאמינים כי הרשתות החברתיות והתאגידים שמנהלים אותן אחראיים במידה רבה לטלטלות הפוליטיות, החברתיות והאידיאולוגיות שמזעזעות את עולמנו בעשור האחרון. המידע שהן אוספות על כל פעולה והעדפה שלנו מעניק להן השפעה אדירה על המחשבות והדעות שלנו, והמידע הכוזב והמעוות המופץ בהם מביא להקצנת השיח ומעודד אלימות. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים לנו שהתמונה האמיתית היא הרבה יותר מורכבת כפי שחשבנו ואולי אפילו חיובית יותר. איך הפכו הרשתות החברתיות בתוך עשור מהבטחה של שחרור ודמוקרטיה לאויב המחשבה החופשית? ד"ר אלכס גקר מאונ' תל-אביב משוחח עם רן על גבולות ההשפעה והאינטרסים הסמויים של פלטפורמות ותאגידי הרשתות החברתיות.

רשתות חברתיות הן לא דבר חדש. גם הנוכחות של פוליטיקאים בתוך אותן רשתות היא כבר עניין ידוע ומוכר. אבל טיקטוק, היא כן עניין חדש. אחד המאפיינים החשובים שלה הוא הנוכחות המאסיבית של קהל צעיר. בדרך כלל, הקהל הצעיר הזה לא נתפס כקהל בעל השפעה בזירה הפוליטית, שהרי לבני נוער אין זכות הצבעה - אבל בשנתיים האחרונות ישנה, למרבה ההפתעה, נהירה אדירה של פוליטיקאים ישראליים לטיקטוק. לכמעט כל הפוליטיקאים הבכירים וכל המפלגות המובילות יש עמודי טיקטוק, ולפיד, ביבי, גנץ ובנט מפרסמים שם סרטונים ללא הרף. ולא רק בישראל - זו מגמה שמשותפת לפוליטיקאים בכל רחבי העולם.


השאלה שתעסיק אותנו בפרק זה של 'נקודה IL' היא, אם כן - כיצד צורכים ומייצרים בני הנוער וצעירים בגילאי העשרים פוליטיקה בטיקטוק, וכיצד משפיע האופי המיוחד של הפלטפורמה הזו על השיח הפוליטי שמתנהל בה?


אירחנו את ד"ר לילי בוקסמן-שבתאי מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, החוקרת את נקודת המפגש בין טקסטים, מפיקים ומדיה.

במשך שנים הרגלנו את ההורים להיות מודאגים - אפילו מבוהלים - ממה שהילדים שלהם עושים באינטרנט ללא השגחה. גם הרגלנו את ההורים לבחון את אופי השימוש של ילדיהם ברשת במונחים של זמן: כמה זמן מסך יש לילד במהלך היום.
לפני מספר שבועות פרסם איגוד האינטרנט הישראלי סקר חדש, תחת הכותרת - "בני נוער, הורים ומסכים בישראל: סקר שימושים ופערים (קיץ 2022)" - שמאתגר את התפיסות הישנות האלה.
מה באמת ילדים עושים ברשת? האם באמת עיקר פעילותם הוא ברשתות החברתיות? מהי המעורבות של ההורים בבקרה על מכשירי הטלפון ועד כמה היא אפקטיבית?
בפרק זה ננסה להבין את המשמעויות הנרחבות שעולות מהתשובות לשאלות האלו.
ולשם כך אירחנו באולפן שתיים: אורנה היילינגר, מנהלת מרכז נטיקה של איגוד האינטרנט ומומחית לשימוש מיטבי ברשת, ואוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית העוסקת בטיפול בילדים, מתבגרים, והורים, החוקרת במרכז דואט המחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת בן גוריון, את נושא ה Parental Technoference - השפעתה של ההפרעה הטכנולוגית על הקשר בין הורים וילדים.

בשניים עשר בדצמבר, 2017, התרחש אירוע משונה ובלתי שגרתי שלא רבים שמעו או ידעו עליו.

התקשורת באינטרנט מבוססת על העברה של חבילות מידע (Packets) בין שרתים שונים. ברוב המקרים, המסלול שעושות חבילות המידע נוטה להיות המסלול הקצר ביותר האפשרי מבחינה גיאוגרפית: לדוגמא, חבילת מידע שנשלחת מארצות הברית אל ישראל, תעבור דרך שרתים באירופה - אבל לא תעבור דרך שרתים בדרום-מזרח אסיה.

אבל באותו יום בדצמבר המסלול שעברו חבילות מידע שנשלחו מ- ואל מספר חברות טכנולוגיה גדולות - גוגל, אפל, פייסבוק ומספר חברות נוספות - השתנה באופן פתאומי. לפתע פתאום נוסף שרת נוסף דרכו נאלצו חבילות המידע לעבור - שרת שנמצא ברוסיה. היה זה כאילו מישהו 'חטף' את תעבורת הרשת וניתב אותה לצרכיו.

כיצד ניתן להשתלט על תעבורת המידע ברשת האינטרנט ולנתב אותה לפי צרכינו? מהן ההשלכות והסכנות של חטיפות כאלה - וכיצד ניתן להתמודד מולן? אלה השאלות שיעמדו בפניו בפרק זה. אירחנו את פרופ' יובל שביט, מבית הספר להנדסת חשמל של אוניברסיטת תל אביב שחוקר את התופעה של חטיפת תעבורות רשת.

בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה ברורה באיומי סייבר מכוונים וספציפיים, החל מכלי נשק סייבר שתוכנן לפגוע בצנטריפוגות מאוד ספציפיות במתקן העשרת אורניום באיראן ועד רוגלות שמושתלות בטלפונים החכמים של אנשים מאוד מסוימים, מנהיגים, עיתונאים בכירים, פעילי זכויות אדם וכדומה.

בפרק הזה אנחנו נדון בשניים מהאיומים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות שמייצגים היטב את המגמות הללו, תוכנות כופר ורוגלות.
שוחחנו עם שמעון אורן, סגן נשיא למחקר בחברת Deep Instinct, שיעזור לנו לה להכיר את אותם איומים לעמקם וננסה להבין כיצד ניתן להתגונן מפניהם.

בחלק של השני של רגולציית AI - שופטים דיגיטליים, המשכנו את השיחה עם פרופ' ניבה אלקין - קורן מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, על בעיות נוספות שהאלגוריתם יכול לעורר ומה הם הפיתרונות האפשריים שאולי יביאו לשינוי בעתיד.

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר תוכנות או אלגוריתמים, אם נדייק במונח הטכני, שמקבלים החלטות שבעבר היו שמורות לבתי משפט ולגופים רגולטורים. במילים אחרות האלגוריתמים הופכים להיות מעין שופטים דיגיטליים שיש להם השפעה לא מבוטלת על חיינו. בפרק הנוכחי ננסה להבין את הבעיות שמתעוררות בעקבות המגמה הזאת, מדוע הן נוצרות ואולי גם כיצד ניתן לפתור אותן.

שוחחנו על כך עם פרופ' ניבה אלקין - קורן מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב וחוקרת רבת שנים של סוגיות במרחב של החברה והאינטרנט.

בחברה החרדית, טכנולוגיה באופן כללי ואינטרנט בפרט נתפסים כאיום על חומות השמרנות של הקהילה, ובהתאם לכך נתוני השימוש נמוכים באופן משמעותי ביחס לציבור הכללי בישראל.

כיצד משתמשים החרדים ברשת? כיצד השפיעה הקורונה על דפוסי השימוש? האם למדינה יש אינטרס לחבר את החרדים לרשת? ואם כן, מה היא צריכה לעשות כדי שזה יקרה? בפרק זה ארחנו את אלי פלאי, מו"ל ובעלים קבוצת התקשורת "משפחה" ויו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, ואת יהודית מילצקי חוקרת במכון בתחומי ההשכלה, התעסוקה והדיגיטציה בחברה החרדית. במרכז השיחה סקר דיגיטציה מקיף בחברה החרדית, שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי.