הרב פתח בשאלה מי יותר גדול האדם או המלאכים. לפי המהרל המלאכים לא ראויים להקריב [=להתפלל] לה' בניגוד לאדם.

דוג' לכך היא שמיכאל וגבריאל מייצגים כוחות מנוגדים [האש והמים] ואם כן המלאכים מייצגים את הריבוי. המלאכים מביאים את מידותיו של ה' ליישום במציאות, אבל אינם יכולים לבטא את האחדות שהיא למעלה מהם. אך עמ"י נברא כדי לייצג את אחדות ה' בעולם "תהילתי יספרו".

התפילה של הרשע משקפת את מידת הרשע שבו, שמוציאה אותו מן היושר כיון שהוא פונה לצרכיו האישיים ולא לציווי המוטל עליו, ולכן הוא כבר לא מבטא את האחדות בתפילתו.