בשיעור זה נסביר את עומק פירושו של המהר"ל לאגדת חז"ל "שאלו לחוכמה חוטא מה עונשו". נבחן יחד את ארבע התשובות השונות - מהחוכמה, הנבואה, התורה והקב"ה עצמו - ונעמיק בהבנת התפיסות השונות של החטא, העונש והתיקון. נאיר את משמעות "הלב הנשבר ונדכה" כדרך העליונה לתשובה, ונבאר מדוע דווקא האדם המכיר בשברו זוכה להתקרב אל הבורא. דרך המשל של המלך והכלי השבור, נחשוף את הקשר העמוק בין ענווה ושבירת האגו לבין מידת הפשיטות האלוקית, ונלמד על מהותה האמיתית של התשובה.

מה ההבדל בין חרטה אמיתית לבין ניסיון "לכפר" על העבר? האם יש חטאים שאין מהם דרך חזרה? המהר"ל חושף בפנינו רובד עמוק של תשובה – לא רק תיקון המעשים, אלא שינוי תודעתי מוחלט, חזרה למקור האלוקי שממנו הגענו. בפרק זה נמשיך לעסוק בנתיב התשובה של המהר"ל, תוך העמקה במשמעות קריאת החוכמה והשיבה אל התורה. נבחן את שני רבדי התשובה – השיבה לקיום המצוות והחרטה, לעומת השיבה העמוקה אל ה' יתברך. כיצד התשובה מתאפשרת למרות שהאדם חטא? מה ההבדל בין חטא הנובע משגגה לבין חטא אידיאולוגי? ואיך האדם, בהיותו יצור משתנה ומושפע, יכול באמת לשוב ולתקן את דרכו?

מהי הקריאה שהתורה משמיעה לכל אדם, ואיך היא נוגעת בכל אחד מאיתנו? בשיעור זה נתחיל את נתיב התשובה של המהר"ל, המתאר את הדרך שבה החוכמה זועקת לכל אדם, מזהירה מהמחיר של ההתמכרות לתאוות, לזלזול ולספקנות – ומציבה פתרון אחד: תשובה. נעמיק בשלושת סוגי החוטאים – הפתאים, הליצים והכסילים – ונגלה מדוע החרטה היא היסוד המרכזי בתשובה, ואיך דווקא חסרונותיו של האדם מאפשרים לו לשוב ולהתעלות.

הרב דן במדרש מרתק אודות בריאת האדם והמתח שבין האמת והשקר. המדרש מתאר כיצד כשביקש הקב"ה לברוא את האדם, מידת האמת התנגדה בטענה ש"כולו שקרים". הרב מעמיק בהבנת טענה זו ומסביר שהבעיה אינה בכך שהאדם משקר במודע, אלא שמעצם טבעו המורכב – משכל, רגש וחומר – אין ביכולתו לייצג אמת מוחלטת. דרך פרשנותו של המהר"ל, הרב חושף תפיסה מהפכנית: האמת האנושית איננה מצב סטטי המונחת מלמעלה, אלא תהליך של צמיחה והתפתחות. השיעור מאיר באור חדש את המושג "אמת מארץ תצמח" ומעניק משמעות עמוקה להתמודדות האדם עם האמת בחייו.

הרב דן בסיפור המדרש על נוח והשקר, המתאר כיצד השקר ביקש להיכנס לתיבה בזמן המבול אך נדחה כי אין לו בת זוג. השקר מצא לבסוף את זיווגו עם הפחת, והם פעלו יחד – השקר יוצר מציאות והפחת מיד מבטל אותה. הרב העמיק במשמעות הסמלית של השקר והפחת, תוך התייחסות לכך שלשקר אין קיום אמיתי והוא מוביל תמיד להפסד. בהמשך, הרב השווה זאת ליסוד האמת בעולם, עליו מושתת הקיום, והסביר כיצד כל סטייה ממנו מביאה לכיליון וחיסרון.

בפרק זה נצלול לעומק משמעות האמת והשקר בחיינו. נגלה מדוע חז"ל השוו שקר לעבודה זרה, ונלמד על הקשר המפתיע בין דיבור אמת לבין מהות הבריאה עצמה. נחקור מדוע האמת נחשבת ל"חותמו של הקב"ה", נראה את הסכנה הרוחנית שבשקר הקטן ביותר. נסיים במשל המרתק על השקר והפחת בתיבת נח, ומתוך כך נראה כיצד דיבור אמת מחבר אותנו למשמעות החיים

הרב המשיך את הדיון על ארבע כתות שאינן רואות פני שכינה, תוך הקבלתן לאותיות שם הויה. הרב התעמק בדברי הלץ הטוען לחוסר משמעות בעולם, בכת השקרים המתנגדת ליסוד האמת עליו מושתת העולם ובכת מספרי לשון הרע. לבסוף, הרב הציג את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בנוגע לשבח כלה בעלת מומים, ובחן כיצד אופן ההילול עשוי להשפיע על תפיסת החתן את כלתו, והאם יש בכך שקר.

בשיעור זה, הרב מעמיק בדברי המהר"ל אודות ארבע הכיתות שאינן מקבלות פני שכינה. הרב מבאר כיצד הפגם באותיות שם ה' (י-ה-ו-ה) של כל אחת מהכיתות מרחיק אותן מפני השכינה. הוא מרחיב על משמעות "קבלת פני שכינה" כביטוי לנוכחות האלוהית בעולם הזה ובעולם הבא, ומדגיש את הקשר בין היכולת לראות את פעולת ה' בעולם לבין הזכות לקבל פני שכינה. בנוסף, הרב מסביר את משמעות קירוב אותיות שם ה' כגילוי כבודו יתברך. השיעור מספק תובנות עמוקות על הקשר בין תפיסת האדם את המציאות האלוהית לבין מידת קרבתו לשכינה, ומאיר את חשיבות ראיית הנוכחות האלוהית בחיינו.

המהר"ל מפרש את המדרש של רב טביומי על משה רבינו. בשיעורו, הרב התמקד בהסבר ההשוואה בנוגע למוטיב מות שני הבנים ובמטרת ההשוואה בכלל, כדי להמחיש את דרגת האמת השלמה בעולם הזה.

בשיעור נמשיך לדון בסיפורו של רב טביומי בעיר קושטא ובמשמעותו האלגורית של הסיפור. מהי המשמעות של 'עיר' כמקום? מהי משמעותה של פריה ורביה בהקשר הרוחני? והאם ניתן להתמיד במידת האמת בעולם הזה?