מדוע מי שביטל קריאת שמע או פרש מלימוד תורה עשה מעשה ש"לא יוכל לתקון", בשונה ממי שביטל מצוות מעשיות? בשיעור זה נצלול להבחנה המרתקת של המהר"ל בין "אור" ל"שמן", ובין חיי שעה לחיי עולם. נבין את הטרגדיה של התלמיד חכם שגלה ממקומו דרך משל הציפור הנודדת, ונגלה כיצד בכל זאת התשובה והבושה יכולים "ליישר" את מה שנשבר. לסיום נתחיל לעסוק בארבעת הדברים שמקרעים גזר דין וכיצד הם משנים את זהות האדם.

האם רוצח יכול באמת לחזור בתשובה כשהנרצח בקבר? ומהי תקנתו של מי שהוליד ממזר שחי וקיים כעדות לחטא? בשיעור זה נעסוק בשאלות הקשות ביותר של עולם התשובה. נבחן את שיטת המהר"ל שטוען כי התשובה מועילה להכול, נבין את ההבדל המהותי בין גזל שניתן להשבה לבין חטאים ש"אי אפשר בחזרה", ונעמיק במושג "זדונות נעשות לו כזכויות". נגלה כיצד התשובה אינה רק מחיקת החטא, אלא יצירת אדם חדש לחלוטין שמתנתק מעברו ובורא את עצמו מחדש.

מה מסתתר מאחורי ההבדל בין ראובן המסמל את הראשוניות ליהודה נושא הדגל של המלכות? בשיעור זה נבחן כיצד ההודאה מאזנת בין נמהרות לכובד ראש, ונלמד את עומק מדרש “לא אנחנו” — ביטול העצמי כיסוד התשובה. נעמיק בסוד הווידוי כמסירת הנפש ממש, ונגלה מתי התשובה מסוגלת לתקן את הכול ומתי המציאות עצמה מסרבת לחזור לאחור. שיעור שמחבר בין מידות הנפש, פסוקי המדרש ועמקי ההלכה.

מדוע ההודאה של יהודה וראובן מאחדת אותם ומגלה את אחדות ה’? בשיעור זה מתבאר סודם של שני ראשי השבטים: ראובן, הבכור ששב אל תחילת מהותו, ויהודה, המלך המתבטל לגמרי לפני האמת. נלמד כיצד ההודאה יוצרת דבקות, כיצד היא עומדת בלב התשובה, וכיצד שתי הודאות שונות מצטרפות לנקודת אמת אחת.

מדוע ההודאה היא לב התשובה? בשיעור זה נלמד עם הרב רוזין כיצד אמירת "חטאתי" אינה רק הודאה במעשה, אלא פעולה עמוקה של מסירת העצמי אל ה'. נבחין בין כיבוש היצר לסילוקו ונראה כיצד הרגע שבו האדם מודה באמת הוא הרגע שבו היצר מתרומם, הדבקות מתחדשת, והאדם טועם חיים של “עולם הבא בעולם הזה”. הצטרפו לשיעור מרומם על כנות, תיקון ומפגש חי עם הקב״ה.

מהו תפקידה של הבושה בתהליך התשובה? בשיעור זה נצלול אל עומק דברי המהר"ל ונגלה מדוע הבושה היא היסוד הגדול של התשובה – יותר מהחרטה ומהעזיבה. נבחין בין בושה חברתית לבושה מול ה’, נלמד משאול, מיהודה ומדברי הרמב"ם, ונראה כיצד הוידוי והבושה מתאחדים לתהליך אחד של טיהור והתרחקות מוחלטת מן החטא.

בשיעור נדון בשאלה מדוע דווקא ישראל ודוד הם שפתחו את שער התשובה, כיצד תשובת יחידים קודמים לא יצרה פתח לכל העולם, ואיך מעמדם כציבור ראשון וכמלך ראשון הפך את חטאם ותשובתם ליסוד נצחי לכל הדורות.

עם ישראל ודוד היו צדיקים גמורים ולכן חטאם לא נבע מעצמיותם אלא היה מקרי, אך דווקא חטאים אלו נדרשו כדי לאפשר את גילוי התשובה בעולם, שהתשובה קדמה לבריאה והיא היסוד המחזיר את העולם לשורשו. בשיעור הרב יסביר כיצד דווקא דרך חטאם של צדיקים נפתחו שערי התשובה לכל הדורות.

בדיון על חטא העגל וחטא דוד המלך, המהר"ל מציג שתי דרכי הבנה מתוך הכרה בכך שאין מדובר בחטא מקרי בלבד: לפי האחת, בלא סיעתא דשמיא גם צדיק עלול ליפול, ולכן לפעמים הוסרה השמירה כדי לאפשר גילוי של תשובה; לפי השנייה, עצם בריאת העולם כללה גזירה שתהיה תשובה – וממילא חייבים להיות גם חטאים שיזמינו אותה. מתוך כך נלמד על המתח שבין צדיק לבעל תשובה, ועל התכלית האלוקית שבכוח התשובה לחדש חיים.

לאחר שראינו את השאלה העקרונית בין צדיק לבעל תשובה, כאן המהר"ל לוקח אותנו צעד נוסף: התשובה ככוח שנברא עוד לפני העולם, המאפשר לאדם לא רק להתרחק מן החטא אלא להתעלות לגמרי מעל החומריות. הרב רוזין מסביר כיצד בעל תשובה זוכה ל"כתר" – מדרגה נבדלת שמעמידה אותו במרחב רוחני אחר מזה של הצדיק.