הגמרא אומרת שהמפייס עני זוכה לאחת עשרה ברכות, בניגוד לנותן לו פרוטה שזוכה רק בשש. בשיעור נלמד מהו אותו הפיוס? מדוע המהר"ל כותב שפיוס זה הוא לא זמני אלא לעולם? ומה מסמל המספר אחת עשרה? בהמשך השיעור נבין מהן מעלות הצדקה דרך מונבז המלך שחילק את אוצרותיו לעניים, ונתחיל את הדיון בפסוק 'אני בצדק אחזה פניך'.