בשיעור הרב מרחיב את הדיון למימד הגאולה הטמון בתשובה. המהר"ל מפתח את הרעיון שראינו קודם של "חזרה אל ההתחלה" (שורש הנשמה) ו"התחדשות רוחנית" (תיקון הכלים) בהקשר של גאולה - הן ברמת היחיד והן ברמת הכלל. הרב מבאר כיצד שלוש מדרגות התשובה (מאהבה, מיראה ומייסורים) משתקפות בשני מישורי הגאולה: היחיד משתחרר משעבוד יצרו, והציבור משתחרר משעבוד האומות. הוא מציג את דמותו של יעקב, שחקוקה בכיסא הכבוד, כשורש לגאולת הפרט, ואת כלל ישראל כקודמים למדרגת הכיסא ביחס לגאולת הכלל. כאשר ביום הכיפורים, שבו "השטן לא מקטרג", נפגשות שתי הגאולות - גאולת הנפש (מהיצר) וגאולת הגוף (מעבדות). השיעור מסתיים בביאור מקורי למאמר "זדונות נעשות כשגגות" כתוצאה מההתעלות לכיסא הכבוד, מה שמשלים את הבנת התהליך שהחל בשיעור הקודם.