בשיעור, הרב מקשר את הסבר המהר"ל למימרת "זדונות נעשות כזכויות" כהמשך ישיר למימרות הקודמות. בניגוד להבנה המקובלת שהאדם השב מצטער על חטאיו ומרגיש שעשאם בחוסר דעת, מחדש המהר"ל שמשמעות הדבר היא שהאדם עצמו השתנה מהותית. כשאדם מגיע למדרגת "כיסא הכבוד" דרך תשובה מיראת הרוממות (שהיא נעלה מיראת העונש), הוא נעשה "חכם" במובן האמיתי - אדם המכיר את הנהגת ה' בעולם. מנקודת המבט של החכמה העליונה שרכש, כל חייו הקודמים, לא רק חטאיו, נחשבים כ"שגגה" - חיים שנחיו מתוך חוסר הבנה אמיתית של המציאות. זוהי תשובה שהאדם מתעורר אליה מעצמו, בניגוד לתשובה מיראת העונש הזקוקה ל"רפואה" חיצונית, והיא מביאה לחידוש מוחלט של האדם ולהתעלות למדרגה גבוהה יותר.