נכון שכשנשבר לכם הלב הרגשתם שהוא באמת נשבר?

כשהרעיון שלכם לא צלח, כשפוטרתם מהעבודה,

כשנבחרתם בבית ספר אחרונים לקבוצה

הרגשתם אותה בכל תא ותא בגוף, ממש כמו כאב פיזי,

זאת דחיה. היא כואבת בדיוק כמו יד שבורה.

למה זה קורה? למה המוח שלנו מקשר דחייה כמו שהגוף חווה פיזית פגיעה?

בפרק הזה נלמד עליה ונבין איך אנחנו יכולים

להתמודד איתה בצורה יותר טובה.

נרכוש כלים, נזכר שהדרך להצלחה היא רצופה כשלונות,

בעסקים, בעבודה, במערכות יחסים... 

למה כדאי שנשמע כמה שיותר לא?