בפרק העשירי, אני מסכמת את תשעת הפרקים הראשונים ואת הדברים העיקריים שלקחתי מכל אחד מהם.

בפרק הזכרתי את הספרים : ״המקום הנכון״ ו״למצוא את המקום הנכון״ של סר קן רובינסון.

מוזמנים לשלוח אליי שאלה בכל נושא: [email protected]

האדריכל דניאל זרחי הוא דור רביעי למשפחת אדריכלים.

אדריכלות מבחינתו היא לא רק עיצוב המבנה שאותו הוא מתכנן, אלא עיצוב כדרך לעצב את המציאות שבה אנו חיים.

הוא בעלים של משרד אדריכלים בינלאומי עם סניפים בתל אביב ובבזל יחד עם שותפו הספרדי, פדרו פניה.

הם ניגשים מדי שנה לתחרויות בינלאומיות ופרויקטים לדוגמה בהם זכו הם היכל המשפט בירושלים שעתיד להיות מבנה הציבור הכי גדול בבירה ותכנון הקמפוס של אוניבסיטת ברן שבשוויץ.

לאתר STUDIOPEZ

האינסטגרם של STUDIOPEZ

הפייסבוק של STUDIOPEZ

מוזמנים ליצור איתי קשר אם יש לכם שאלות. המייל שלי: [email protected]

היזמת דנה מיולגאי קיבלה החלטה בגיל 14 - להקים חברת סטארטאפ מצליחה משלה, ולפני 4 שנים בגיל 27 הגשימה את המטרה והיא שותפה מייסדת וסמנכ״לית מוצר של Fibo, סטארטאפ בתחום הפינטק, שעוזר היום לשכירים לקבל החזרי מס בצורה דיגיטלית ומהירה.

לא סתם החלטה של מילים באוויר, אלא החלטה שנפרטה לתוכנית יישומית וכל דבר בדרך שבחרה בה, בין אם שירות ב-8200, עבודה בסטארטאפים כדי ללמוד את רזי ההיטק בצורה הכי טובה שיש ובין אם בהתנדבויות שלה בשלל ארגונים כגון: She Codes, Wize, ProWomen, הקמת חממה לסטאראפים, נתנו ערך רב להמון אנשים ובו-בזמן הרחיבו את סט הכלים שלה והגדילו את סיכויי ההצלחה לחברה שתקים.

דנה היא יזמת בנשמה, שלא מחכה שדברים יקרו לה, אלא גורמת לדברים לקרות, יודעת בגמישות מחשבתית לשנות את התוכניות המאוד ברורות שלה תוך כדי תנועה, להציב לעצמה את המטרות שלה ולחתור אליהן בעבודה קשה, בשאפתנות ובתשוקה גדולה להביא ערך לאחרים ולעשות טוב.

הלינקדאין של דנה.

אם יש לכם שאלות אליי מוזמנים לכתוב לי: [email protected]

לאסתה ברודצקי קאופמן, יועצת הדייטינג ומומחית ליצירת מערכות יחסים, הייתה אימרה כבר מגיל צעיר - היא לעולם לא תעבוד במשהו שהיא לא הייתה עובדת בו בחינם.

עוד מילדות היא ספגה בבית עקרונות ברורים להתנהלות ביחסים שבינו לבינה.

היא חונכה על ברכי ההבנה שמה שחשוב בבניית מערכות יחסים, זה מעשים ולא דיבורים.

את ההבנות הטבעיות שלה היא הפכה לקריירה בתחום של ייעוץ להצלחה בדייטינג ויצירת מערכות יחסים.

אסתה משתפת איך זיהתה את ההזדמנויות שנקרו בדרכה בדרך להשקת הקריירה שלה כיועצת דייטינג (רמז: להכות בברזל לפני שהוא יודע שהוא בכלל חם) ומציידת את המאזינות והמאזינים בטיפים להתנהלות בעולמות הדייטינג ואיך עושים זאת בעידן הדיגיטלי.

לאתר של אסתה: https://estacoaching.com/

המייל שלי: [email protected]

שף שחף שבתאי, קיבוצניק מקיבוץ עמיעד, לוחם שייטת, לא אוהב מוסכמות וגם אף פעם לא הלך בדרכן.

הוא תמיד טבע את טביעת האצבע הייחודית שלו ונשאר נאמן לעצמו.

כשהתחיל ללמוד בישול בפריז, בעידודה של אימו, הוא הבין שאם יעשה מה שאומרים לו, הוא יילך נגד עצמו.

אחרי שלמד את רזי המטבח הצרפתי, הוא גילה את המטבח האסייאתי והתמחה בו.

הוא הקים שלל מסעדות בארץ ובחו״ל.

שחף הוא אמן בנשמתו ובכל מקום שיש בו אמנות ויצירה, שם הוא יהיה.

דיברנו על קולינריה וביזנס

על השפים של פעם אל מול השפים בעידן הדיגיטלי

וגם איך קמים אחרי שחווים נפילות זמניות בקריירה.

האינסטגרם של שחף

הפייסבוק של שחף

מוזמנים ליצור איתי קשר: [email protected]

פרק מספר 5 - מפקד שייטת 13 ומפקד בה״ד 1 לשעבר תא״ל (במיל׳) גור שרייבמן בשיחה פתוחה על קריירה צבאית

איך מגיעים לשייטת?

איך נראה מסלול לוחם?

מה דעתו של גור על סוגיית קרבי מול סייבר?

והאם לדעתו ישולבו נשים בכל תפקידי הלחימה בצה״ל?

נפגשתי עם תא״ל (במיל׳) גור שרייבמן, שהיה מפקד שייטת 13, מפקד בה״ד 1, מפקד גדס״ר גבעתי (והרשימה עוד ארוכה…) לשיחה פתוחה ואישית על קריירה צבאית של קצין לוחם ועל המחירים שלה.

בתפקידו האחרון היה גור מפקד עוצבת אדום ופיקד גם על גדודים מעורבים כשביניהם נשים לוחמות.

מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: [email protected]

ד״r מריאן חטיב, כירורגית השד והאונקופלסטית היחידה בארץ, לא נשארת שנייה באזור הנוחות.

מאז שהיא מכירה את עצמה היא מאתגרת את עצמה ללא הרף.

למרות שכל דבר שהיא עושה נמצא בפסגות המצויינות, היא כל הזמן ממשיכה לעבוד קשה, להתפתח וללמוד תחומים חדשים.

בגיל 40 בלבד היא קיבלה את הניהול על מרכז השד בבית החולים איכילוב . ולמרות שהיא עובדת מסביב לשעון, כמנהלת מרכז השד, כמנתחת באיכילוב, במרפאות וגם בבית החולים בנצרת, היא מוצאת את הזמן להעניק את היחס הכי אישי ומסור למטופלות שלה.

יש לה שפע של כשרונות טבעיים, אך הם מלווים בעבודה קשה, סיזיפית ולא זוהרת כמו יוקרת המקצוע שבחרה בו.

דיברנו על לימודי הרפואה, ובגילוי לב מריאן שיתפה על הקשיים העצומים של ההתמחות האינטנסיבית בכירורגיה ועל המשמרות האינסופיות.

אחרי המון שנים וטונות של עבודה קשה מריאן נמצאת בנקודת ההשקה שבה הכשרונות שלה והתשוקה שלה חוברים יחדיו לכדי עשייה משגשגת ומצילת חיים.

לדף הפייסבוק של ד״ר מריאן חטיב.

אם יש לכם שאלות אליי, מוזמנים לכתוב לי למייל: [email protected]

שי פודולר, אקטיביסטית חברתית, הייתה רק בת 16 כשקיבלה הזדמנות ללמוד את כיתות יא׳ ו-יב׳ בקולג׳ בינלאומי בקוסטה ריקה. היא עבדה מאוד קשה להגיע לשם, והעבודה הזו הוכיחה את עצמה - החוויה הזו עיצבה אותה ופתחה בפניה עולם חדש. לינק לקולג: https://www.uwc.org/

(נדגיש שניתן ללכת לכל אחד מהקולג׳ים של ה-UWC שפרוסים ברחבי העולם והמיונים הקפדניים לקולג׳ מתחילים בכיתה י׳).

היא נחשפה לתלמידים ותלמידות מכל העולם והתחילה ללמוד בצורה שונה לגמרי ממה שהכירה לפני, למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית, מעורבות חברתית וצדק חברתי תוך לקיחת אחריות ברמה הפדגוגית.

בצבא הייתה דוברת של חטיבת גבעתי ונחשפה לבית-הספר הראשון לתקשורת שלה ובגיל 21 היא התקבלה להיות יועצת פרלמנטרית בכנסת ועברה שיעור משמעותי בחיים - להסיר את המגבלות ששמה לעצמה מבלי משים ופשוט לנסות.

שי הבינה בגיל צעיר מאוד שיש חשיבות גדולה למצוא את הדרך שלך ולעשות את הדברים שמעניינים אותך.

למזלה השאיפות המקצועיות והאישיות שלה - להרבות טוב בעולם מתחברות יחדיו.

במקרה של שי אלו לא סתם מילים יפות באוויר.

את המילים האלו היא מתרגמת בעשור האחרון לכדי עשייה ציבורית וחברתית.

בחמש השנים האחרונות, לצד לימודי התואר הראשון במשפטים, היא הקדישה את זמנה ומרצה והייתה חלק מאגודת הסטודנטים והסטודנטיות של האוניברסיטה העברית בירושלים ובתפקידה האחרון אותו סיימה זה עתה, הייתה יושבת ראש האגודה.

שי לא נרתעת מכשלונות ומבינה שהם חלק מהותי מהעשייה שלה, מתהליך הלמידה שלה והיא צומחת מהם כל פעם מחדש.

הפייסבוק של שי

מוזמנים ליצור איתי קשר בכל שאלה במייל: [email protected]

נטע אחיטוב בכלל לא חשבה על קריירה עיתונאית, אבל בצומת מסוים בחייה, היא בחרה להתנסות בתחום והתאהבה. היא שינתה את היעוד שבחרה בו מגיל צעיר ובחרה בקריירה שמביאה את כל היתרונות שלה לידי ביטוי, יכולת כתיבה מופלאה, רקע מדעי, סקרנות, אומץ ורצון עז לשנות את העולם תוך תיקון עוולות.

התחקירים של אחיטוב והכתבות שלה במגוון נושאים בחברה הישראלית, מביאים לשינוי התנהגות ושינוי מדיניות הלכה למעשה.

פגשתי את נטע לשיחה כדי ללמוד איך מגיעים להיות עיתונאי?

גילינו איך אפשר לכתוב בעיתון מבלי להיות עיתונאית ומה הדרכים הכי יעילות להתנסות בתחום.

שוחחנו על איזה סוגי עיתונות קיימים, מה ההבדל בין עיתונות פרינט, טלוויזיה? וגם על היכולות של העיתונות הכתובה להתחרות על תשומת הלב בעידן הדיגטלי ואיך בפרקטיקה נראה המקצוע הזה.

אם יש לכם שאלות אליי או נושאים שתרצו לשמוע עליהם, אשמח שתצרו קשר. המייל שלי: [email protected]

ההמלצה של נטע אחיטוב למי שמעוניין בהתנסות בכתיבת דעותיו במגוון נושאים, הוא שליחת טקסט מקורי, יצירתי וחדשני (בין 400 מילה) למדור הדעות של עיתון הארץ במייל: [email protected]

כתבות וטורי דעה בולטים מתוך השיחה עם נטע:

הכתבה של נטע ״ברית דמים״ שדנה בשאלת מילת תינוקות: https://www.haaretz.co.il/magazine/1.1731195

הכתבה של נטע בעניין מיליון העוברים המוקפאים שיש בישראל: https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10725017

טור דעה ותחקיר בעניין כלי הפלסטיק שמחולקים בצהרונים ברחבי ישראל שהביא לשינוי של שש עיריות מקומיות ומעבר לכלים רב פעמיים: https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8015898

פרק על בניית מסלול הקריירה כעו״ד לענייני משפחה וירושה.

מי מאיתנו לא חולם ללכת לעבודה שגורמת לניצוץ בעיניים, להתרגשות, להתלהבות?

מי מאיתנו לא היה רוצה להרגיש שהוא ״חי את מה שהוא עושה״?

איך עושים את זה? איך מגיעים למצב שבו העולם התעסוקתי שלך מתכתב כל כך טוב עם העולם הפנימי שלך, כך שאת כל היכולות והיתרונות שלך, מביאים לתחום שמתחברים אליו בנימי נפשך.

כמה משקל יש לפעולות אקטיביות שאנו בוחרים לעשות בבניית המסלול המקצועי שלנו? איך תכונות האופי שלנו מעצבות את בחירת הקריירה שלנו? והאם כדאי לשנות קריירה בגילאים יותר מאוחרים?

עוה״ד יהודית מייזלס, אחת מעורכות-הדין הבולטות והמובילות בתחום דיני משפחה, התארחה בפודקאסט וסיפרה על מסלול הקריירה שלה, שמבחינתה היא דרך חיים ולא עבודה.

איך אחרי עשרים ושלוש שנות קריירה היא בוחרת בכל יום מחדש איזו עורכת דין היא רוצה להיות ואיך הצד הטיפולי שלה ואהבתה לבני אדם מביאים אותה לחיבור העדין שבין האמפטיה העמוקה לבין הנחישות להשגת המטרה.

30 Mar 2022

אם יש לכם הצעות לנושאים שתרצו לשמוע; תהיו בקשר במייל: [email protected]

על צו הורות פסיקתי - פסק דין תקדימי (בג״צ ממט), אשר הכיר לראשונה בשני אבות כהורים שווים לכל דבר ועניין, וקבע כי גם כאשר אין זיקה גנטית, הרי שמדובר בהורות שווה לכל דבר.

על אי-שיוויון כלכלי בין הצדדים: https://www.haaretz.co.il/family/judithmeisels/BLOG-1.7374926