אז אני חושב על כל מיני שטויות, למה פה ככה ולמה שם אחרת, ואיך ללכת פה ושמה, וכל מיני דברים. ולפעמים באמצע הליכה אני פתאום חושב: נו, היום לא לשם. אני משנה כיוון, אחרת. ואין לי בעיה עם זה.

הדבר היחידי שאני לא עושה כבר הרבה מאוד זמן, שאני לא עולה להר. כי בימים ההם, הייתי עולה לפחות פעם בחודש על ההר, לכמה שעות. ופעם אחרונה שהייתי על ההר זה היה ב… אני חושב שבסוף החורף. אז הלכתי. זה בהחלט חסר.

אני… גם כשאני לא עולה עליו, אני מסתכל על המצוקים ועל הנחלים ועל השבילים, זה איכשהו מחזיר לי ככה את ה… ואני נזכר גם בכל מיני דברים.

אני בזמנו הלכתי על ההר בכל מיני מקומות, בדרך כלל בשבילים נוחים וטובים. אבל קורה שפתאום קופץ משהו בראש, ורוצים משהו דווקא.