On the Holocaust - Yad Vashem

כמיליון וחצי חיילים יהודים לחמו בצבאות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. על פי הערכות כחמש מאות אלף מתוכם לחמו בשורות הצבא האדום- הם נלחמו בחזית רצחנית, לעיתים קרובות בקו הראשון, ובאותו הזמן נאלצו להתמודד עם אנטישמיות ודימוי שלילי, שיוחס להם בקרב סביבתם ובקרב רבים מן הלוחמים לצידם. חיילים אשר גילו עד מהרה מה עלה בגורל משפחותיהם ונלחמו תוך תחושה קשה של יתמות ואובדן. הפעם ב"עושים זיכרון", גב' מאשה פולק רוזנברג, מנהלת אגף הארכיונים ביד ושם, תדבר על סיפורם הייחודי של החיילים היהודים בצבא האדום- המשלבים בסיפורם את הלחימה והניצחון על הנאצים מחד, ואת האובדן האישי והמשפחתי מאידך.

ב-10 באפריל 1961, בשעה 8:55 הוכנס אדולף אייכמן לתא הזכוכית בבית העם בירושלים. האולם היה מלא מפה לפה, אנשים בישראל וברחבי העולם כולו נצמדו למקלטי הרדיו והאזינו בדריכות למאה ועשרה העדים שעלו בזה אחר זה וסיפרו, בגוף ראשון יחיד, את מוראות השואה. הייתה זו הפעם הראשונה שסיפוריהם של הניצולים עמדו במרכז הבמה והפעם הראשונה שהציבור בארץ עצר, שמע והקשיב. במרכז הפרק יעמדו עדויותיהם של משה בייסקי, ניצול מחנה פלאשוב, ורבקה יוסלבסקה – ששרדה יחידה מכל משפחתה את בורות הירי, והתגובות והרשמים של מי שהיו עדים למשפט בקרב הציבור הישראלי. המפגש ביניהם הוליד שיח חדש, אחר, על גורל היהודים בשואה ועל מקומם של הניצולים בחברה הישראלית.

On September 28, 1941, a German edict was issued ordering the Jews of Kiev and of the surrounding area to gather some clothes and belongings, and report at an intersection not far from a local freight train station. Instead of being deported, however, they were marched to Babi Yar and shot over the course of two days. According to a contemporary report, the German forces on hand murdered 33,771 Jews. Dina Pronicheva is one of the very few to survive this horrific event. This is her story.
Featured guest: Karel Berkhoff, Senior Researcher at the NIOD Institute for War, Holocaust and Genocide Studies in Amsterdam, Netherlands.

ב – 22 ביוני 1941 פתחה גרמניה הנאצית במתקפת פתע נגד ברית-המועצות ופלשה לשטחה במסגרת 'מבצע ברברוסה'. מבצע זה היווה אבן דרך במלחמת העולם השנייה ונקודת מפנה בגורל היהודים. הייתה זו הפעם הראשונה בה נקטה גרמניה הנאצית במדיניות רשמית נרחבת של רצח המוני ובתוך זמן קצר גם שיטתי.לקראת סוף אותה שנה התקבלה ההחלטה על הרחבתו של המבצע לרציחתם של כלל יהודי אירופה. לשם כך החלו בבנייתם והפעלתם של מחנות הרצח וההשמדה. על אף שנזקקו לכל משאביהם וכוחם למלחמה, לא ויתרו הגרמנים על מטרתם להשמיד את היהודים קהילה אחר קהילה, אדם אחר אדם, בבתים, בגטאות ובמקומות המסתור.הפעם ב"עושים זיכרון" ד"ר דויד זילברקלנג, היסטוריון וחוקר בכיר ביד ושם, מתארח בפרק מיוחד לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה לציון 80 שנה לתחילת 'הפתרון הסופי'- וידבר על המשמעות של הרצח ההמוני, השיטתי, הטוטאלי: עד ליהודי האחרון.

Shmerke Kaczerginski was a boisterous, radical young writer and musician who led an exciting circle of young artists who called themselves "Young Vilna." His best friend, Abraham Sutzkever, would go on to become one of the greatest Yiddish poets of his generation. As the two entered adulthood, their artistic careers were interrupted by the Nazi invasion of their hometown of Vilna. They didn't expect that being thrown in a ghetto would lead to one of the most important works of their entire lives - the “Paper Brigade.”

בתשעה באב תש"ב, 22 ביולי 1942 החל 'הגירוש הגדול' מגטו ורשה. תושבי הגטו, שהיו כלואים בו כבר קרוב לשנתיים, שחיו בתנאים של רעב, צפיפות, קור ומחלות, אשר הביאו לפירוק כמעט מוחלט של כל המסגרות- החברתיות, המשפחתיות, האנושיות, עמדו בפתחו של שלב נוסף בהידרדרות המתמדת, במאבקם להישאר בחיים. במשך למעלה מחמישים יום הובלו, נאספו, ניצודו יהודים ברחבי הגטו והובלו לכיכר השילוחים: האומשלאג-פלאץ. שם הועלו על קרונות והובלו למחנה ההשמדה טרבלינקה. הפעם ב'עושים זיכרון', פרופ' חווי דרייפוס בן ששון, ראש המרכז לחקר השואה בפולין ביד ושם ומרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, תדבר על המציאות בגטו בימי הגירוש הגדול. על תפקידה המורכב של המשטרה היהודית, על מנגנון ההטעייה הגרמני, על מוות למען קידוש המשפחה ועל אקורד הסיום הרצחני- אקציית ה"דוד" -שבסיומה, מתוך אוכלוסייה של למעלה מארבע מאוד אלף יהודים, נותרו בגטו רק כחמישים אלף איש בלבד.

Kurt Gerstein defies easy categorization. The Germans didn't know what to think of him, the French changed their minds. His friends and family paint a picture of a man torn between two worlds. Facts about his life seem to clash with one another. Even decades after World War II ended, people still couldn't figure out whether he had participated in, or sabotaged, the German murder machinery.
Featured guest: Dr. Valerie Hébert, Associate Professor of History, Lakehead University, Canada.
Valerie Hébert is an associate professor of history and interdisciplinary studies at Lakehead University Orillia. She teaches European history, specializing in Nazi Germany, the Holocaust, and the photography of human rights violations and international conflict. She has published on the German resistance figure Kurt Gerstein, as well as on the Nuremberg Trials, Rwanda’s Gacaca Tribunals, the evolution of human rights law, and Holocaust photography

On April 22nd, 1945, Kurt Gerstein, a lieutenant for the Hygiene Institute in Berlin, took a train headed for Allied territory. That would seem a risky move, but this SS man had a pitch. He approached a French commandant, surrendered, and told the man his truly remarkable story. Featured guest: Dr. Valerie Hébert, Associate Professor of History, Lakehead University, Canada.
Valerie Hébert is an associate professor of history and interdisciplinary studies at Lakehead University Orillia. She teaches European history, specializing in Nazi Germany, the Holocaust, and the photography of human rights violations and international conflict. She has published on the German resistance figure Kurt Gerstein, as well as on the Nuremberg Trials, Rwanda’s Gacaca Tribunals, the evolution of human rights law, and Holocaust photography

בעולם של פשיטת רגל מוסרית וערכית, בתקופה בה יחסה של רוב האוכלוסיה המקומית ליהודים היה נגוע באדישות או בעוינות, היה גם מיעוט קטן של אנשים אשר אזרו אומץ יוצא דופן על מנת לשמור על ערכי המוסר שלהם. אנשים שהיו מוכנים לעזוב את מקומם בקרב העומדים מן הצד ובמובנים רבים לחלוק עם הקורבנות את גורלם.הפעם בעושים זיכרון נעסוק במקרים יוצאי דופן של הצלה, נדבר על מקרים שנויים במחלוקת ועל הכוח המניע שהוביל לייסודו של המפעל להכרה בחסידי אומות העולם.את הפרק מלווה ד"ר יואל זיסנוויין – היסטוריון ומנהל מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם.

The Holocaust could not have been carried out by the executioners alone. Such large-scale murder, over vast distances, required a massive apparatus staffed by hundreds of thousands of state administrative and security personnel.How could so many seemingly “ordinary” people knowingly take part in such crimes? In this episode we take a glimpse at this troubling phenomenon, starting with a single German police officer, Paul Salitter, tasked with escorting a train of 1,007 Jews from Germany to a ghetto in occupied Latvia.Featured guest - Dr. Christopher Browning, Frank Porter Graham Professor of History, University of North Carolina at Chapel Hill.