ראייתו ההיסטורית של יהושע בן-גמלא את הילדים העזובים בזמן הבית השני חוללה מהפכה חינוכית וטיפולית אשר אפשרה לייצר שותפות בין החברה לבית החסר. הפרק עוסק ברעיון הקדום והאנומלי של הוצאה חוץ-ביתית שמטרתה לאפשר בית נפשי.