על ביקורתיות ושיפוטיות

מי מכן נוטה להאשים את עצמה\עצמו בכישלון נוראי כדרך להכניס לעצמה מוטיבציה? מי מדכא.ת את עצמה\עצמו ופשוט נשאר.ת במקום?

הביקורת פוגעת בחוזק הפנימי שלנו ומכלה אותנו מבפנים.

את.ה אפס, את.ה דפוק.ה, את.ה כזה\כזאת גרוע.ה, מטומטם\מטומטמת ... שום דבר את.ה לא עושה כמו שצריך ... את שמנה ומכוערת ולא יצא ממך כלום!

 הייתם מוכנים להישאר חבר.ה של אדם שיידבר אליכם ככה? רק שזו לא חברה שלכם אלא אתן בעצמכן ...

אלו שסובלים מביקורת עצמית גבוהה נוקטים בגישה בלתי מתפשרת בלתי סלחנית ומאוד מחמירה כלפי עצמם שגורמת להם סבל נוראי בחייהם

איך נולדה הביקורת? מה תפקידה? איך אפשר להפחית ביקורת מחיינו?

מה גורם לנו להיות ביקורתיים ושיפוטים?

על זה ועוד בפרק נוסף של "האושר שבדרך"