בפרק הזה אני משתפת בתובנות שנולדו אצלי מתוך טיפול, שיחות וחיים – כולן נפגשות במקום אחד: הקשבה.

הקשבה לדמיון, לגוף, להתלהבות, לאותנטיות ולמילים שאנחנו בוחרים להשתמש בהן ביומיום.

דיברתי על למה דמיון הוא לא פנטזיה אלא שדה של ריפוי ותקשורת,

איך התלהבות היא סימן מדויק של הנשמה ולא משהו שצריך לכבות,

ולמה אותנטיות אמיתית יוצרת שקט פנימי וחיבור עמוק – לנו ולמי שמקשיב לנו.

נכנסנו גם לכוח של מילים: למה “אני מנסה” מחליש אותנו,

איך הגדרות מקבעות אותנו,

ואיך אפשר להשתמש בשפה כדי לפתוח תנועה, סקרנות וריפוי.

פרק עמוק, חי, ומעורר הקשבה.

תהנו.