ענת סמסון יופה היא יושבת ראש הועד המנהל וממקימי העמותה "בשביל

המחר", עמותה שמסייעת ללוחמים ולוחמות בהתמודדות עם חוויות לחימה באמצעות פעילות קבוצתית מונחית בטבע.

בשיחה מרגשת ופתוחה היא משתפת בפצע שעדיין מכאיב – (רצח אביה חנן סמסון ז"ל על ידי מחבלים לפני 54 שנים ב"מרדף המערה" בבקעת הירדן), נזכרת ברגע בו שמעה את המשפט "לכו לעזור לחיילים שחזרו הביתה ולא חזרו לחיים" והקימה את "בשביל המחר", מספרת על הליווי הצמוד והקשר המיוחד שלה עם איציק סעידיאן וטוענת שלמרות שהמקרה הזה עורר קצת את משרד הביטחון וקרו שם דברים טובים, הטיפול הבירוקרטי בהלומי קרב הוא עדיין לאט מדי, מעט מדי, קשה ומאוד מאוד מתסכל.

ראיון עם אישה מעוררת השראה שבמשך הרבה שנים ועם המון סבלנות, הצליחה לגרום לגורמי הביטחון להבין שהעמותה שהקימה עושה את הדבר הנכון עבור הלומי קרב. כיום הם מוציאים בשנה כ 50 קבוצות של לוחמים למסעות החשובים ועוד רבים ממתינים בתור.