ביום שבת, 7 באוקטובר, שיבי בכלל היה בשליחות בארצות הברית.

אבל כשהגיעו הדיווחים – לא הייתה שאלה מבחינתו. הוא עלה על מטוס, חצה אוקיינוס (עם לא מעט תלאות), וחזר לארץ כדי להצטרף לפלוגה שלו – ולהילחם.

בפרק הזה שיבי מספר למה לא נפרד מהבנות שלו לפני הטיסה, איך העובדה שהמשפחה נשארה בארה"ב דווקא אפשרה לו להישאר עם הפלוגה ולהמשיך להוביל משימות – בלי יציאות, בלי הפסקות.

נדבר גם על ההחלטה הלא מובנת מאליה לצאת לקורס קצינים במילואים, מה זה אומר להרגיש שהוא "חייב להיות שם" – והאם בעתיד נראה אותו מפקד פלוגה?

פרק על מחויבות, על שייכות, על מנהיגות – וגם על השאלה הפשוטה שמובילה אנשים גדולים: אם לא אני – אז מי?

"בזכות הרוח" בכל אפליקציות הפודקאסטים. שתפו – ותהיו חלק מהרוח ומהסיפור שלנו.