הכל התחיל ממכתב.

מכתב ששרה מונטה כתבה לאמא שלה לאחר שהיא נפטרה.

לאחר מותה של אמה, שרה נותרה עם מטענים, כעסים ועניינים לא פתורים.

היא גדלה כבת צייתנית, שלא העזה להתחצף להוריה.

באותו מכתב היא כתבה על כל אותם הדברים שהייתה עושה ואומרת לו אמה הייתה בחיים.

המכתב היה עבורה ממש כלי תרפויטי.

אבל זה לא נגמר שם.

בסדנת כתיבה ששרה לקחה, בעקבות אחד התרגילים, היא החליטה להרחיב את אותו מכתב לספר.

הספר נקרא לימים "שברי זכוכית", והוא לפני הכל סיפור אהבה.

הוא מתרחש בשכונת ואדי סאליב שבחיפה, מתחילת שנות החמישים, וחולף על פני 3 מלחמות - ששת הימים, ההתשה ומלחמת יום כיפור.

בספר יש קווי דמיון רבים בין העלילה למציאות חייה של שרה- בעיקר בדמויות ההורים.

גם הספר, כמו המכתב, היווה עבורה כלי תרפויטי ותהליך עמוק של סליחה.

סליחה על מה? בשביל זה תצטרכו להקשיב לראיון של ענת כהן עם שרה.