חג הפורים הוא החג המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי המופיע בתנ"ך שלא נצטווינו עליו בתורה. בפרק זה נדון לעומק בדרך המעניינת שבה הוא התפתח וקיבל את אופיו.
לפני שנעסוק בחג הפורים, אנו יוצאים למסע מרתק לאורך כל התנ"ך בעקבות חגים שלא נצטווינו עליהם בתורה. אנו מתוודעים לחגים עממיים, משפחתיים, קהילתיים, ממסדיים ושבטיים – חלקם ברוח עבודת ה' וחלקם דווקא בניגוד לה. חלקם שרדו תקופות ארוכות וחלקם הבליחו לרגע בתנ"ך ונעלמו.
לצידם של ימי החג ישנם גם צומות רבים המוזכרים בתנ"ך, וגם הם מתפרשים על מלא הקשת בין צומות זמניים בעקבות אירוע מקומי, לצומות על זמניים נרחבים.
בהמשך הפרק התעמקנו רבות בסופה של מגילת אסתר, ובתיאור המרתק שהיא פורסת על התפתחות חג הפורים – מחג ספונטני, עממי וקהילתי, לחג דתי כלל יהודי ובסופו של דבר גם לחג ממוסד וממלכתי.
עמדנו על הרבדים השונים בחג המתבטאים בשני הימים השונים שלו – י"ד באדר וט"ו, על החשיבות של מרדכי לקביעת החג ועל תפקידה של אסתר בכינון שלו לדורות.
מוזמנים לצאת איתנו למסע כפול – בעקבות חגים נסתרים בתנ"ך ובעקבות חג הפורים הנחגג עד ימנו אנו.