היחוס של הכהנים הוא שושלת היחס הארוכה ביותר המוכרת לנו כיום. זהו יחוס הנמשך כבר כ – 3500 שנה ברצף עד ימינו אנו.
בפרק מרתק זה עסקנו בהעברת המקל של שושלת הכהונה (ובמיוחד הכהונה הגדולה) החל מימי אהרון הכהן ועד עמוק לתוך ימי בית שני.
עסקנו בבחירתו של אהרון לכהן ולקשיים שנלוו לה, בפנחס הכהן הלוחמני, במעברים הדרמטיים של הכהונה הגדולה בין בית אלעזר ואיתמר בימי עלי הכהן וצדוק (המקבילים לימי שאול ודוד), ברשימת היחס הארוכה של הכהנים הגדולים ובסיפורי הכהנים השונים שמבליחים לאורך תקופת המלוכה.
לאחר מכן עסקנו בכהנים שיצאו לגלות בבל ובכהנים שחידשו את המשמרת בימי שיבת ציון ולבסוף מצאנו רשימת כהנים בתנ"ך שיתכן שסופה הוא בימי אלכסנדר מוקדון (לא פחות!).
מוזמנים להצטרף למסע המופלא דור אחר דור מאהרון הכהן ועד פאתי ימי חז"ל!

דן ונפתלי בני בלהה שפחתה של רחל, היו מיועדים להיות הבנים האהובים של יעקב ורחל עד שנולד יוסף והדיח אותם ממקומם. סיפור כאוב זה פותח את סיפורם של שבטי דן ונפתלי.
בפרק זה סקרנו את קורתם של שבטים אלו, שכללו לא מעט זרות ונידחות גיאוגרפית ואף התבוללות, והסתיימו בסופו של דבר בגלות מוקדמת – הראשונה מכל השבטים.
בפרק סקרנו את כל האזכורים של אישים ממטה דן, וראינו שרובם היו קשורים למעשי התבוללות. עסקנו גם בהחלטה של בני דן לכבוש להם נחלה בצפון, ולא לרשת את הנחלה שהוקצתה להם ב'גוש דן' של ימינו. ראינו גם היבטים נוספים של זרות פולחן (פסל מיכה ועגל ירבעם), ואפילו הרחקנו לימי שיבת ציון כדי לראות עד כמה כמעט ואבד זכרם.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע בעקבות השבטים הצפוניים ביותר – דן ונפתלי.

הצעד המשמעותי הראשון שעושה דוד לאחר שקבע את מקומו בבירה החדשה – ירושלים, הוא לנסות להעלות את ארון ה' מקריית יערים ולשכן אותו בבירתו.
בפרק זה ניתחנו לעומק את הסיבות שהביאו את דוד לרצות להביא את הארון לירושלים, וכיצד זה קשור לרצון שלו לבנות שושלת נצחית ועיר נצח.
הניסיון הראשון להעלות את הארון הסתיים בטרגדיה ובמותו של עוזה בנו של אבינדב שומר הארון. עסקנו בסיבה למוות וברעיון שעוזה ומעשיו משמשים כמעין תמונת ראי לדוד ומעשיו.
לאחר מיכן עסקנו בניסיון השני (והמוצלח) להעלות את הארון, עמדנו על ההבדלים המשמעותיים בין שני הניסיונות ועל הלקח הגדול שלמד דוד.
בסופו של דבר ניתחנו לעומק את העימות החריף שבין מיכל בת שאול לבין דוד סביב העלאת הארון – עימות המייצג מחלוקת רעיונית עמוקה בין שאול לדוד.
מוזמנים להאזין!

נ.ב.
אני יוצא לחודש וחצי של מילואים כך שייתכנו עיקובים בפרסום הפרקים הבאים.

היחסים בין הנביא ירמיהו לצדקיהו מלך יהודה, הם מהמעניינים ביותר בספר ירמיהו. ירמיהו פעל בתקופתם של מספר מלכים, אך ליחסיו האישיים הצמודים עם צדקיהו אין אח ורע.
באופן מעניין ירמיהו לא נמנע מלנבא על צדקיהו נבואות קשות מאוד, וצדקיהו לא נמנע מלהתייעץ עם ירמיהו שוב ושוב.
בפרק זה נסינו לעמוד על טיבם של היחסים המיוחדים הללו.
לצורך כך סקרנו את שלל המגעים בין המלך לנביא, ולאחר מכן עסקנו במספר נבואות שעוסקות בעניין זה. במיוחד הארכנו לנתח הנבואה המרתקת בפרק כ"ב שבספר ירמיהו – זוהי נבואה המזכירה מספר מלכים שונים, ובאופן כמעט מסתורי נראה שהיא נוקבת בשמו של צדקיהו אף לפני שהוא הומלך ושמו שונה ממתניה לצדקיהו.
כדי לפתור את התעלומה צללנו לסבך היחסים המורכב של ירמיהו וצדקיהו עם הבבלים, מה שיכול להסביר למה יתכן שהבבלים בחרו לשנות את השם של המלך החדש שהמליכו לשם מתוך נבואותיו של ירמיהו – דבר שמבהיר לא מעט את היחסים בין המלך לנביא.
פרק שמערב מלכים, נביאים, מעצמות זרות, נבואות אחרית הימים ושימוש בנבואות לצורך יחסי ציבור – מוזמנים להאזין!

לאחר שהוסר המתחרה לבית שאול מדרכו של דוד, הגיע זמנו למלוך על הממלכה המאוחדת של כל שבטי ישראל.
בתחילתו של פרק זה עסקנו בהבדלי הגישות בין תיאור המלכתו של דוד על כל ישראל בספר שמואל, לבין המתואר בספר דברי הימים. אגב עיסוק זה הקדשנו זמן לגישתו העקרונית של ספר דברי הימים.
לאחר מכן עברנו לעסוק בבחירה של דוד לכבוש את ירושלים וניסינו להסביר את הבחירה הזו לעומק, מה שהוביל אותנו לנסות לפצח את אחד הסיפורים הקשים ביותר להבנה בתנ"ך כולו – תיאור כיבוש ירושלים ע"י דוד. זהו סיפור המערב עוורים ופסחים, צינור, והכרזות מסתוריות, ורבו עד מאוד הפירושים שניסו לפצח אותו.
אנו ניגשנו לסיפור מתוך הרצף של הסיפורים הקודמים, ומתוך ההבנה שיבוס-ירושלים הייתה במשך דורות רבים נקודת מתח עמוקה בין שבטי בנימן ויהודה. בהתאם לכך ביארנו את הסיפור בצורה שונה מכל המפרשים הרבים שקדמו לנו.
בסופו של הפרק עסקנו גם בבחירה של דוד לכונן סידרה של בריתות בצפון, ובמלחמות של הפלישתים כנגד דוד בעמק רפאים שליד ירושלים – דרך סיפורים אלו הדגמנו את השוני העמוק שבין דוד לשאול.
פרק מלא וגדוש בכל טוב – מוזמנים להאזין!

עם נתן ארונס ועקיבא ויטקין

חורבן בית ראשון לא התרחש בחלל ריק ולא הגיע בהפתעה. המעצמה הבבלית, מחריבת המקדש, השיגה דריסת רגל בארץ כמה שנים לפני שהחריבה סופית את הארץ בימיו הראשונים של יהויקים בן יאשיהו.
במהלך ימי יהויקים ואחיו צדקיהו שמלך אחריו, היו ניסיונות מרידה של יהודה בבבל. במקביל לאותם אירועים התרחשה גם תופעת התעצמות נביאי השקר.
היום אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו במסע אל הפולמוס הטרנס-מסופוטמי הגדול בין נבאי ה' לנביאי שקר בבל וביהודה באשר לשאלה כיצד להתייחס לאימפריה הבבלית.
במהלך המסע נגלה שלתופעת נביאי השקר היה קשר עמוק למרד של צדקיהו, ושלהתמודדות עם אותם נביאים הייתה משמעות קריטית בשאלה איך יתפתחו היחסים בין יהודה לבבל בשנים הקרובות.
אנו נכיר את ההתמודדות הכפולה, ביהודה ובבבל, של ירמיהו ויחזקאל עם הנביאים המוליכים את העם שולל, ונכיר גם את המניעים של נבאי השקר ה'גדולים' והנביאים ה'העממיים'.
פרק עם השלכות רעיוניות משמעותיות שמהם ניתן ללמוד עד ימינו אלה.

במשך שנתיים ימים נאבקו זו בזו שתי מלכויות – מלכות דוד שבחברון ומלכות איש בושת בן שאול שבעבר הירדן. סיפור המאבק ממזג אל תוכו מלחמות, בריתות, תככים, בגידות והרבה שאלות פתוחות. והשאלה הגדולה מכולם, מה הייתה התוכנית האמיתית של דוד לסופו של המאבק וכיצד הוא תכנן לקדם אותה.
כדי לנסות לענות על השאלה המורכבת הזו, ניתחנו בפרק זה כמה וכמה סיפורים בזה אחר זה. ניתנו לעומק את סיפורי 'משחק הנערים' על הברכה בגבעון, המלחמה ומשחק המוחות שבין אבנר ליואב, סיפור לקיחת ריצפה בת איה פילגש שאול ע"י אבנר וטענות איש בושת, סיפור ההחלטה של אבנר לעבור צד ודרישתו של דוד לקבל את מיכל בת שאול, סיפור רציחתו של אבנר בחברון ושלל המחוות של דוד בניסיון להתנקות מאשמת הרצח, ולבסוף גם סיפור רציחתו של איש בושת בן שאול.
מדובר בסיפורים רבים שיכולים לפרנס כמה וכמה פרקים נפרדים, אך אנחנו בחרנו לחבר את כולם ביחד, כי רק בקריאה רציפה שמאירה את הדינמיקות המתמשכות לאורך כל הסיפורים, אפשר לנסות לענות על השאלה הגדולה – להיכן חתר דוד וכיצד.
בסופו של דבר למדנו מפרק זה עד כמה קשות ההחלטות שצריך לקבל מלך, ועד כמה החלטות מוטעות יוצרות השלכות מורכבות גם שנים רבות לאחר מכן.
פרק מורכב ומרובד שעוסק במלכות ובפוליטיקה, בכוח קשה ובכוח רך, וחושף לנו רבדים נוספים באישיותו הגדולה של דוד מלך ישראל – מוזמנים להאזין!

מסע אל תוך סבך היחסים: בני עמון בין לישראל.

בפרק מרתק זה נצא למסע בזמן אל תוך סיפורם המורכב של בני עמון, עם קרוב שעמו ישראל קשרו יחסים סבוכים לאורך ההיסטוריה.

בפרק זה נדבר על:

בני עמון והקשר שלהם לאברהם אבינו, האב המייסד של עם ישראל. על הקשיים ועימותים התגלעו בין שתי העמים כבר בתחילת דרכם, עוד בימי נדודי בני ישראל במדבר. על המלחמות מרכזיות התנהלו בין ישראל לבני עמון לאורך ההיסטוריה, ביניהן המלחמה בימי יפתח הגלעדי, המלחמה נגד נחש העמוני בימי שאול, והמלחמה הגדולה בימי דוד המלך.
נדבר גם על דיפלומטיה ועימותים, על יחסים של שלום ומשא ומתן בין שתי הממלכות, לצד רגעים של השפלה הדדית. נדבר גם על קשרים משפחתיים מעניינים ביותר בין דוד ומשפחתו למשפחת המלוכה של בני עמון.
נדון גם בהמשך היחסים עם העמונים לאורך כל תקופת המלוכה ועל התפקיד המכריע שמלאו העמונים במרד בבלים ובחורבן הבית.
מוזמנים להצטרף אלינו למסע!

מוזיקה מלווה את האנושות משחר ילדותה. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המוזיקה בתנ"ך. תחילה סקרנו את כל הכלים המוזיקליים שהוזכרו בתנ"ך עם הסבר קצר על כל כלי. לאחר מכן עברנו על הכרונולוגיה של הופעת המוזיקה לאורך כל התנ"ך תוך כדי שאנחנו מבחינים בתפקידים השונים שמילאה המוזיקה – מוזיקה פולחנית, חגיגות ניצחון, נגינה מלכותית, שירי רועים, מנגינות יין ועוד. דרך סקירת הכרונולוגיה של המוזיקה הבחנו גם בהתפתחות התרבותית בתנ"ך ובעליית התפוצה של המוזיקה בקרב קהלים נוספים.
לבסוף התייחסנו באריכות לסוגייה מעניינת – מקומה של שירת הלויים – המופיעה בפירוט רב בספרי בית שני, אך לא קיימת כלל בספרי בית ראשון (גם אם מדובר באותם סיפורים ממש). נסינו לתת תשובה לפער המעניין הזה.
אז שימו אוזניות והאזינו למוזיקה של התנ"ך!

שיר השירים הוא אחד הספרים החריגים ביותר בתנ"ך. שיר אהבה רווי בתיאורי טבע, נוף ודימויי אהבה. חז"ל ובעקבותם פרשנים רבים, קראו את סיפור המגילה על דרך האלגוריה והמשל. יש מהפרשנים שאף גרסו שלא מדובר בשיר אחד אלא באסופה של שירים המתארים מספר דמויות שונות.
בפרק זה ניגש לשיר השירים בגישה שונה. אנו ננסה לפרוס ולבאר את סיפור שיר השירים בפשטותו, מבלי לדלג ישר לרבדים נוספים – כשיר אהבה המתאר את סיפור אהבתם של של נערה צעירה מבנות ירושלים הנוטרת כרמים בשליחות המשפחה – ורועה יפה תואר, וברקע סיפור האהבה, מלכותו של שלמה. אנו ננסה להראות כי מדובר בשיר אחד העוסק בזוג אחד עם רצף כרונולוגי וסיפורי, עם רגעי שיא ושפל ועם מתח מתמיד הנובע מהשאלה אם יצליח הזוג לממש את אהבתו.
גם בשאלת היחס בין דמותו של הדוד (הרועה) אל מול המלך שלמה המבליח מידי פעם במגילה נעסוק בפרק זה. אנו נראה כיצד שלמה משמש בשיר כאנטיתזה לאהוב ליבה החופשי של נוטרת הכרמים הצעירה – לפעמים הוא אפילו משמש כאיום על אהבתם של בני הזוג, ושלוחיו, במתכוון או שלא, מפרידים בין בני הזוג כמה פעמים.
בסופו של הפרק נעסוק בשאלה המעניינת מי כתב את המגילה (ומדוע אם התשובה לכך היא דווקא שלמה המלך, הרי שהדבר מעיד על חוכמתו העמוקה), וכן נדון בהתלבטות של חז"ל האם לכלול את שיר השירים בתנ"ך.
פרק ארוך מהרגיל המספר בנשימה אחת את סיפור של מתח, אהבה ופגישה לאין קץ.