כבר בפנייה הראשונה של הקב"ה אל אברהם הוא מייעד לו תפקיד אוניברסלי – 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
במקביל לייעוד זה הוא גם מבטיח לו 'ואעשך לגוי גדול' – בפרק זה יצאנו למסע בעקבות הגשמת הייעוד האוניברסלי הקדמוני לאורך כל התנ"ך, מסע שבו הסתבר שיש קונפליקט משמעותי בין שני הייעודים שנתן ה' לאברהם – בניית עם והשפעה כלל עולמית.
במסע זה סקרנו את סיפורי האבות בספר בראשית סביב הציר הזה, המשכנו אל משה וההתמודדות שלו עם הקונפליקט (בתחילת ימיו ובציוויים שלו בספר דברים), עברנו לראשית המלוכה בישראל בימי דוד ובניסיון להגיע לאיזון נכון, ובימי שלמה שבהם האיזון הופר.
בהמשך הפרק התעמקנו בשינוי המשמעותי של הייעוד האוניברסלי – כפי שמבטאים זאת הנביא ישעיהו ונביאים נוספים, וניסינו להסביר מהיכן נבע השינוי ואיך הוא קשור לעליית המעצמות הגדולות.
לסיום סקרנו את היחס של דור שיבת ציון להשפעה על הגויים, כפי שהיא משתקפת בדברי הנביאים הרלוונטיים, ובסיפורים העוסקים בתקופה.
פרק כולל ומשמעותי העוסק באחת הסוגיות הרלוונטיות עד ימינו – מוזמנים להאזין!

ערב המלחמה הגדולה מול הפלישתים, שאול רוצה לדרוש את ה' ולהתייעץ כיצד לפעול, אך ה' לא עונה לו באף דרך שבה הוא מנסה. בצר לו, מוצא שאול בעלת אוב, ומבקש ממנה להעלות את לא אחרת מאשר רוחו של שמואל הנביא כדי להתייעץ עימה!
בפרק זה ניתחנו את הסיפור התמוה הזה לעומקו, החל מהשאלה למה ה' מסרב לענות לשאול, המשך בהבנה של עומק הפרדוקס שברצון לדבר עם שמואל הנביא דרך בעלת אוב, וכלה בחילופי הדברים הקשים שבין שמואל לשאול.
המחשנו גם עד כמה הסיפור הזה מציג את שאול בעלבונו – כאדם שעובר על כל עקרונותיו.
עמדנו גם לאורך הסיפור על ההקבלות שעושה המקרא בין שאול לדוד, כאשר הוא מציג לנו שני סיפורים זה לצד זה כדי שנבין מי בדרך למעלה ומי בדרך למטה.
בסופו של הפרק הקדשנו דיון נרחב לשאלה המעניינת האם התנך מאמין שיש כוח למכשפים ובעלי אוב להעלות את רוחות המתים ולדעת את העתידות.
פרק קודר למדי המקרב אותנו עוד צעד לעבר אקורד הסיום של תקופתו של מלך ישראל הראשון – שאול.

בסדרה חדשה נסקור את שבטי ישראל השונים בתנ"ך וננסה להבין מה מאפיין ומייחד כל שבט – והפעם, שבטי ראובן וגד.
ראובן הוא אחד הבכורים הנדחים המשמעותיים של ספר בראשית. הילד הראשון שנולד ליעקב, ונקלע לסחרור היחסים המורכבים שבין יעקב לנשותיו – לאה ורחל. בתחילתו של פרק זה ראינו כיצד המתח המשפחתי מביא את ראובן לעשת מעשים קשים מאוד, כיצד הדבר מביא לנישולו מהבכורה, וכיצד כל ניסיונות התיקון שלו עולים בתוהו.
בהמשך ראינו איך הנישול מהבכורה משפיע גם על יחסי השבטים לאחר יציאת מצרים ועל הבחירה לנסות להחליף את משה במרד קורח ועדתו, וכיצד כתוצאה מכך, בסופו של דבר שבט ראובן נדחף להתיישב באזורים המרוחקים של עבר הירדן המזרחי.
החלק השני של הפרק עוסק בשנות ההתיישבות הארוכות החל מתחילת תקופת השופטים ועד לראשית המלוכה בישראל. עמדנו על הניתוק הגדול בתקופת השופטים, על המלחמות המשמעותיות של שבטי ראובן וגד מול שבטי המדבר ההגריים (שסופרו לנו רק בספר דברי הימים), ועל האיחוד התרבותי המחודש שלהם עם עבר הירדן המערבי בימי דוד ושלמה.
בחלק השלישי של הפרק עסקנו בקשיים הניכרים שאיתם התמודדו שבטי עבר הירדן המזרחי בימי שושלת עומרי, שושלת יהוא, ובסופה של ממלכת ישראל. למדנו על הכיבושים החוזרים ונשנים מהם הם סבלו במסגרת המלחמות הארוכות מול הארמים, ועל גלי ההגליות שעברו עליהם ע"י האימפריה האשורית.
בסיומו של הפרק ניתחנו את הבדלי הגישות הבולטים ביחס לשבטי ראובן וגד בין כלל ספרי התנ"ך לבין ספר דברי הימים, וניסינו להסביר מהיכן הדבר נובע.
פרק מקיף העוסק בשבטים הנידחים והרחוקים של ישראל – מוזמנים להאזין.

לאחר מרדפים חוזרים ונשנים של שאול את דוד, לאחר שדוד מבין שאין לו עם מי לעבוד בתוך אנשי יהודה בבניית מלכותו העתידית, מחליט דוד לברוח לחו"ל הרחק מהישג ידו של שאול. והיעד? גת פלישתים, כמה מפתיע.
בתחילת פרק זה עסקנו בקשרים המעניינים של דוד אם אנשי גת, המשתקפים ממספר מקומות בתנ"ך, וניסינו לענות על השאלה למה ברח דוד דווקא לגת, ולמה הפלישתים ואכיש מלכם הסכימו לקבל אותו.
תיארנו גם את תכנית הסתרים של דוד שתמרן את אכיש לשלוח אותו אל אזורי הספר בנגב – אל צקלג – והסברנו כיצד השהות של דוד שם ומעשיו המשיכו לקדם אותו בדרך להכרה כמלך הלגיטימי של ישראל.
בהמשך הפרק עסקנו בנקודה שבה הדברים כמעט הגיעו לכדי פיצוץ, כאשר אכיש מלך גת רצה לצרף את דוד לצבא הפלישתי במלחמה כנגד שאול וישראל. עסקנו גם בשאלה המעניינת מכל – מה התכוון דוד לעשות באמת בשעה שהכריז שוב ושוב על נאמנותו המוחלטת לאכיש ולפלישתים בעימות המתקרב.
בסופו של הפרק עסקנו באחד מרגעי השפל הגדולים ביותר שחווה דוד בחייו – שריפת צקלג על ידי העמלקים ושביית נשיו ומשפחות לוחמיו. ראינו עד כמה היה דוד קרוב להישבר ועד כמה כוחות הוא היה צריך לגייס כדי להרים את לוחמיו השבורים (בהצלחה חלקית). נקודת השבר הזו גם הדגימה לנו את גדולתו של דוד שהצליח להפוך משבר שאין גדול ממנו לניצחון מופלא.
בהקשר לסיפור זה, עסקנו גם בהבדלי הגישות והמסרים בין ספר שמואל ודברי הימים, ובדרך השונה שבה הם מספרים את סיפורי דוד.
פרק גדוש ומקיף המלא ברגעי שיא והכרעות מורכבות – מוזמנים להאזין!

ספר תהילים הוא ספר מגוון למדי. הוא כולל מזמורי תפילה לישועה מצרה, הודיה על ישועה, התפעלות ממעשי האל, פרקי התבוננות היסטוריוסופיים ועוד. פרקים רבים פותחים בשיוך לדוד המלך, שהוא על פי המסורת (מסורת המופיעה כבר בספרים המאוחרים שבתנ"ך) מחברו של הספר, אך ישנם גם פרקים המשויכים למחברים אחרים.
בפרק זה צללנו לעמקם של פרקי התהילים וגילנו שהניסיון לענות על השאלה מי חיבר כל פרק מורכבת למדי. ראשית הדגמנו עד כמה קשה למצוא קשר בין הפרקים שבהם יש כותרת המשייכת אותם לאירוע או נושא מסוים לבין תכן הפרק עצמו. הדגמנו גם את העובדה שיש פרקים המשויכים לדוד שבהם ישנם פסוקים המצביעים על כך שהם מאוחרים לזמנו (או שדוד חיברם בנבואה). בסופו של דבר נסינו לזהות על פי תוכן הפרקים איזה פרקים חיבר בוודאות דוד וגילינו שהם מעטים ממה שניתן היה לחשוב מלכתחילה.
השוונו גם את פרקי דוד לפרקי אסף המשורר המופיעים בתהילים, והראנו שמקובל למדי לכתוב מזמור ולשייך אותו למחבר קדמוני יותר כמייסד בית מדרש או זרם שירי.
עסקנו גם בעובדה שספר תהילים עצמו מציין את קיומן של 'תפילות דוד בן ישי' – קובץ תפילות שחיבר דוד (ומה ניתן ללמוד מכך שעובדה זו נאמרת במזמור המשויך לשלמה דווקא ולא לדוד).
בהמשך הפרק התייחסנו גם למסורת של הספרים המאוחרים בתנ"ך המייחסת מזמורים ספציפיים לדוד, ועמדנו על ההבדל מעניינים מאוד בין מזמורים אלו כפי שהם מופיעים בספר התהילים לעומת הופעה שלהם בספרים אחרים בתנ"ך.
בסופו של דבר גיבשנו מסקנה אחת משמעותית באשר לשאלה האם ניתן ללמוד ממזמורי התהילים על חיי דוד ועל הסיפורים שבספר שמואל.
פרק מעמיק ומעניין – מוזמנים להאזין!

במהלך שרשרת הסיפורים העוסקים במתח שבין שאול לדוד, מגיע תורו של סיפור צד שלכאורה אינו קשור לשאול – העימות בין דוד לבין נבל הכרמלי.
אז מי הוא אותו נבל ועד כמה דמותו משמעותית בשבט יהודה, למה הדרישה-בקשה של דוד ממנו למתת מסמלת שינוי אסטרטגי ביחסי דוד ושאול, למה נבל העליב כל כך את דוד, ולמה איבד דוד את שלוות רוחו הידועה וכמעט עשה מעשה שיכל לפגוע בסיכוייו להפוך למלך? – על כל השאלות האלו ננסה לענות בפרק הזה.
נכיר גם את אחת הדמויות הנשיות המרשימות בתנ"ך – אביגיל, אשתו של נבל, נראה עד כמה גאוני הנאום המופלא שהיא נשאה כשפגשה את דוד (אולי המרשים שבכל נאומי הנשים בתנ"ך!), ונבין מה המשמעות של החלטתו של דוד לשאת אותה לאישה בסופו של הסיפור.
בהמשך הפרק נעסוק בסיפור ניסיון ההסגרה השני של הזיפים את דוד לידי שאול, ובהתגנבות שלו ולקיחת צפחת ומים והחנית של שאול הישן מתוך מעל הלוחמים הישנים. אנו נראה גם למה מדובר בסיפור בעל קשרים עמוקים לסיפור שקדם לו – העימות בין דוד לנבל הכרמלי.
בסופו של הפרק ננתח את החלטתו של דוד לעזוב את תחומי ארץ ישראל וללכת אל גת פלישתים, ולמה החלטה זו היא המסקנה המתבקשת משתי הסיפורים שקדמו לה.
פרק מקיף ומשמעותי – מוזמנים להאזין!

בסדרה חדשה נסקור את שבטי ישראל השונים בתנ"ך וננסה להבין מה מאפיין ומייחד כל שבט – והפעם, שבט יהודה.
שבט יהודה הוא, לצד שבטי יוסף, השבט המשמעותי ביותר בתולדות ישראל והדבר ניכר כבר מסיפורי התורה שבחרה להעניק לו וליוסף סיפור ייחודי.
במסע שלנו להבנת מהות השבט גילנו שניתן לחלק את שבט יהודה לשלושה חלקים שונים, שושלתיים וגיאוגרפים.
הראשון שבהם הוא הענף הכליבי (מצאצאי כלב בן יפונה) השוכן בהרי חברון – הענף העיקש, הגאה והמתבדל של השבט, שנתן את הטון בצורה משמעתית במאות השנים הראשונות של התנחלות שבטי ישראל בארצם.
הענף השני הוא של היהודאים היושבים בשפלת יהודה – זהו ענף כמעט הופכי לכליבים – אלו יהודאים שהושפעו רבות מהגויים שנמצאים בשכנות אליהם. הם נכבשו לאורך תקופות ארוכות והיו צריכים להיות כנועים למדי.
הענף השלישי הוא של היהודאים מבני שושלת רם היושבים בסביבות בית לחם ובנותיה. בהם אפשר לראות מעין מיזוג בין הכליבים ליושבי השפלה – הם לא כנועים אך גם לא מתבדלים. הם מעורים במצב שאר השבטים השכנים אליהם, פטריוטים יותר, והם הענף שהצמיח בסופו של דבר את המלוכה בישראל והפך לדומיננטי ביותר ברבות השנים.
בדינמיקה המעניינת שבין כל הענפים ובעוד נושאים רבים אחרים עסקנו בפרק זה. מוזמנים להאזין!

מואב, עם שהוא גם קרוב משפחה, ליווה את האומה הישראלית כשכן קרוב לאורך כל דברי ימיה התנכיים. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המואבים בתנ"ך.
היחס למואבים, מתברר, די מורכב. מחד, ספר במדבר מתאר את הדחייה של המואבים את עם ישראל ואת הניסיון לפגוע בו בעזרת בלעם בן בעור המקלל. מאידך, תחילתו של ספר דברים מתאר חזון אחר לגמרי שבו אסור לפגוע במואבים ולהצר להם, אך המשכו של הספר מורה לא להתחתן בהם עד עולם. בתחילתו של הפרק עסקנו במורכבות הזו.
בהמשך הפרק עסקנו בפנים נוספות של אותה מורכבות וביחסי הקרבה-שנאה בין ישראל למואב – במגילת רות ובממשקים בין מואב לשאול ודוד. בהמשך לכך עסקנו בעימותים בין מואב לישראל לאורך תקופת המלוכה במיוחד בימי אליהו ואלישע.
לבסוף עסקנו בסוגייה מרתקת במיוחד – היחס של נביאי ישראל למואב. גילינו שבאופן מעניין הסגנון של הנבואות הגדולות העוסקות במואב (בישעיהו וירמיהו), דומה מאוד זו לזו ושונה מאוד מנבואות אחרות העוסקות בעמים אחרים. מכך (ומראיות נוספות) הסקנו שמדובר כנראה בציטוט או בהתייחסות לנבואות של נביא קדמון יותר, ואף ניסינו לזהות את תקופתו ומקומו של אותו נביא.
בסופו של דבר עסקנו גם במואבים בתקופת שיבת ציון ובהיטמעות שלהם בעם ישראל.

עם עקיבא ויטקין ונתן ארונס

במסגרת המרדפים הלא נגמרים של שאול אחרי דוד, אנחנו מגיעים לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתנ"ך – ה'מפגש' של שאול ודוד במערה חשוכה ליד עין גדי. אך לפני הסיפור הדרמטי הזה ישנם עוד 2 סיפורים המכינים אותנו לרגע הזה – פגישתו (ודבריו יוצאי הדופן) של יהונתן בן שאול עם דוד הבורח, ושיתוף הפעולה של הזיפים עם שאול כדי ללכוד את דוד.
בתחילתו של הפרק ניתחנו את הסיפורים הללו. תחילה עמדנו על המשמעויות העמוקות של דבריו של יהונתן. לאחר מכן הסברנו מי הם הזיפים, מה האינטרס האמיתי שלהם ולמה בגללם היה דוד כפסע מליפול בידי שאול. אגב הסיפור הזה, עסקנו גם במלחמה פחות מוכרת מאותם ימים של שבטי עבר הירדן המזרחי עם השבטים ההגריים, מלחמה המוזכרת רק בספר דברי הימים, והסברנו למה ייתכן שהיא גרמה לחלק משבטי עבר הירדן להעביר את הנאמנות שלהם משאול לדוד.
בסופו של דבר הגענו אל הרגע הדרמטי בפגישה בין שאול לדוד. ניתחנו ארוכות את המהפך העצום שעבר דוד בתוך מספר רגעים – מרצון להרוג את שאול להחלטה שלא לגעת בו כלל – עמדנו על חלקו של יהונתן בכך, והסברנו עד כמה ההחלטה הזו הדהדה בתנ"ך ובממלכת יהודה מאות שנים לאחר מכן.
עסקנו גם בדו שיח של דוד ושאול לאחר האירוע הזה, ובאמירה המפורשת של שאול כי הוא מכיר בכך שדוד ראוי הרבה יותר ממנו למלוך.
פרק מקיף ומעמיק – מוזמנים להאזין!

תקופתם של שמואל, שאול ודוד היא אחת התקופות ה'דתיות' ביותר בתנ"ך, ודאי בהשוואה לתקופת השופטים שקדמה להם. בפרק זה ניסינו לסקור ולנתח את הדתיות הזו ואת מאפייניה.
התחלנו בסקירה של שתיים מן המצוות והנהגים הדתיים הנפוצים ביותר בספר – הקרבת קורבנות ודרישת האלוהים על ידי נביא או אפוד – וגילינו שתי תפיסות דתיות שונות זו מזו בתכלית, כאשר המייצגים הבולטים של כל תפיסה הם שאול ודוד. הבדל בולט נוסף שהצגנו בפרקטיקות הדתיות בין שאול ודוד הוא ביחס לרעיון התפילה.
לאחר שסקרנו את שתי תפיסות העולם הדתיות המנוגדות של התקופה עברנו לסקור במהירות ובדקדקנות את כל שאר המצוות והמנהגים הדתיים שצוינו בספר כדי לקבל תמונת עולם מקיפה של ה'דתיות' בספר.
לסיום התייחסנו גם לכל המקומות בספר שמואל שבהן צוטטה 'פילוסופיה דתית' – כדי לנסות להבין גם את הלך המחשבה ולא רק את התופעות החיצוניות שלו.
פרק מקיף השופך אור חדש על פן משמעותי ביותר באחת התקופות המכוננות של התנ"ך.