מואב, עם שהוא גם קרוב משפחה, ליווה את האומה הישראלית כשכן קרוב לאורך כל דברי ימיה התנכיים. בפרק זה יצאנו למסע בעקבות המואבים בתנ"ך.
היחס למואבים, מתברר, די מורכב. מחד, ספר במדבר מתאר את הדחייה של המואבים את עם ישראל ואת הניסיון לפגוע בו בעזרת בלעם בן בעור המקלל. מאידך, תחילתו של ספר דברים מתאר חזון אחר לגמרי שבו אסור לפגוע במואבים ולהצר להם, אך המשכו של הספר מורה לא להתחתן בהם עד עולם. בתחילתו של הפרק עסקנו במורכבות הזו.
בהמשך הפרק עסקנו בפנים נוספות של אותה מורכבות וביחסי הקרבה-שנאה בין ישראל למואב – במגילת רות ובממשקים בין מואב לשאול ודוד. בהמשך לכך עסקנו בעימותים בין מואב לישראל לאורך תקופת המלוכה במיוחד בימי אליהו ואלישע.
לבסוף עסקנו בסוגייה מרתקת במיוחד – היחס של נביאי ישראל למואב. גילינו שבאופן מעניין הסגנון של הנבואות הגדולות העוסקות במואב (בישעיהו וירמיהו), דומה מאוד זו לזו ושונה מאוד מנבואות אחרות העוסקות בעמים אחרים. מכך (ומראיות נוספות) הסקנו שמדובר כנראה בציטוט או בהתייחסות לנבואות של נביא קדמון יותר, ואף ניסינו לזהות את תקופתו ומקומו של אותו נביא.
בסופו של דבר עסקנו גם במואבים בתקופת שיבת ציון ובהיטמעות שלהם בעם ישראל.