בסדרה חדשה נסקור את שבטי ישראל השונים בתנ"ך וננסה להבין מה מאפיין ומייחד כל שבט – והפעם, שבט יהודה.
שבט יהודה הוא, לצד שבטי יוסף, השבט המשמעותי ביותר בתולדות ישראל והדבר ניכר כבר מסיפורי התורה שבחרה להעניק לו וליוסף סיפור ייחודי.
במסע שלנו להבנת מהות השבט גילנו שניתן לחלק את שבט יהודה לשלושה חלקים שונים, שושלתיים וגיאוגרפים.
הראשון שבהם הוא הענף הכליבי (מצאצאי כלב בן יפונה) השוכן בהרי חברון – הענף העיקש, הגאה והמתבדל של השבט, שנתן את הטון בצורה משמעתית במאות השנים הראשונות של התנחלות שבטי ישראל בארצם.
הענף השני הוא של היהודאים היושבים בשפלת יהודה – זהו ענף כמעט הופכי לכליבים – אלו יהודאים שהושפעו רבות מהגויים שנמצאים בשכנות אליהם. הם נכבשו לאורך תקופות ארוכות והיו צריכים להיות כנועים למדי.
הענף השלישי הוא של היהודאים מבני שושלת רם היושבים בסביבות בית לחם ובנותיה. בהם אפשר לראות מעין מיזוג בין הכליבים ליושבי השפלה – הם לא כנועים אך גם לא מתבדלים. הם מעורים במצב שאר השבטים השכנים אליהם, פטריוטים יותר, והם הענף שהצמיח בסופו של דבר את המלוכה בישראל והפך לדומיננטי ביותר ברבות השנים.
בדינמיקה המעניינת שבין כל הענפים ובעוד נושאים רבים אחרים עסקנו בפרק זה. מוזמנים להאזין!