דאגה היא כמו כיסא נדנדה – היא מעסיקה אותנו, אבל לא מקדמת אותנו לשום מקום. כדי להפסיק לדאוג, חשוב להתמקד במה שבשליטתנו ולשחרר את מה שלא. צעד ראשון הוא לזהות את הדאגות שלנו ולשאול: האם יש משהו שאני יכול לעשות לגבי זה עכשיו? אם התשובה חיובית, נוכל לפעול; אם לא, עלינו לקבל שזה מחוץ לידינו. תרגול של נשימות עמוקות, מדיטציה או כתיבת המחשבות יכול לסייע לשחרר את העומס הנפשי. בנוסף, במקום לדמיין תרחישים גרועים, נסו להפנות את תשומת הלב למה שכבר טוב בחייכם. תרגול יומי של הכרת תודה יוצר תודעה חיובית ומפחית את הצורך בדאגות. זכרו, הדאגה לא תשנה את העתיד, אבל היא בהחלט יכולה לגזול מכם את ההווה.