פרק 20 באוויר!

התחלנו את הפודקאסט הזה מתוך סקרנות עמוקה ואהבה גדולה למרחבים של סוף החיים. רצינו לדבר על המוות שאנחנו מכירות – המוות הטבעי, האנושי, זה שיש בו גם שפיות והזדמנות.

דווקא בימים שבועות חודשים ארוכים בלי אוויר לנשימה, ביקשנו לזכור כמה חיים יש בתוך הידיעה שאנחנו בני תמותה. כמה שבריריים וחולפים אנחנו וכמה יקר הזמן הקצר שלנו כאן.

לא חלמנו שהפודקאסט ייגע בכל כך הרבה לבבות.

שנשמע מכןם, חולים, בני משפחה, אנשי מקצוע וגם אנשים בריאים ואמיצים, את ההדים שהותירו בכןם המלים. שנרגיש בעוצמה את הכמיהה לשפה שמסוגלת להחזיק כאב וגם עדינות, פחד וגם אהבה. שפה שתופסת את המוות כחלק מהחיים ולא כניגודם.

ועכשיו – פרק 20 מוקדש לכןם.

ריכזנו את השאלות (המעולות! תודה!) ששאלתןם, התייחסנו למה שהדהד שוב ושוב, וניסינו לענות בכנות.

איך מדברים עם אדם גוסס?

איך אפשר להתכונן למוות?

מה אנחנו לומדות על החיים מהמפגש עם המוות?

ועוד שאלות מעניינות.

פרק בלי מרואיינים – רק אנחנו ואתןם😊

תודה שאתןם פה, מקשיבים, שואלים, משתפים.

ותודה מיוחדת לגיס המהמם של עינת, רועי שנער – על האיור המקסים לפרק