סיפורו של סרן לירון שניר ז"ל, אשר גדל על המורשת של חטיבת גולני והגשים את חלומו להיות לוחם ומפקד בסיירת. לירון, אשר תמיד ראה את האחר לנגד עיניו ולפניו, עזר לחיילים הבודדים, לאנשים הקשישים, לטרמפיסטים בכבישים ולמעשה לכל מי שנקלע לדרכו. בדיוק כמו הסטיקר שיצא לזכרו "מזת'ומרת אחי? עם ישראל צריך אותנו"

בשיחה מרגשת עם אחיו התאום אלון, הוא מספר על הקשר המיוחד שלהם, על הילדות זה לצד זה עשרים וארבע שעות ביממה ועל הגעגוע האינסופי ללירון