גם אם מעולם לא קראתם את הספר שלו מוקדש הפרק הזה, אני משוכנע שאתם מכירים לפחות סצנה אחת מתוכו. היא קורית בבית מחסה אנגלי בשעת ארוחת צהריים. לאחר שסיים את מנת הדייסה הזעומה שקיבל ילד קטן, בן שמונה, הוא ניגש אל המנהל ומבקש בקול חלוש ומפוחד, "בבקשה אדוני, אני רוצה עוד".

על הילד הזה, ועל הרומן המקסים והלעתים מייגע שטווה סביבו הסופר האנגלי צ'ארלס דיקנס, אני והאורחת שלי - הסופרת והמתרגמת שהם סמיט - מדברים בפרק הזה.