לספר את הסיפור שלנו זה לא רק לשתף את מה שקרה – אלא לבחור איך אנחנו רוצים לראות את עצמנו בתוך מה שקרה. זה רגע של אומץ, שבו אנחנו מפסיקים להסתתר מאחורי עובדות יבשות ומתחילים לדבר מתחת לעור. כשאנחנו מספרים את הסיפור שלנו מהלב – עם אמת, פגיעות ותובנות – אנחנו לא רק משחררים את עצמנו, אלא גם נותנים לאחרים רשות לזהות את עצמם דרכנו. כל סיפור אישי יכול להפוך לכלי ריפוי, השראה או שינוי – אם נבחר לספר אותו מתוך משמעות, לא מתוך קורבנות. השאלה היא לא רק מה עברתי – אלא מה למדתי, ואיך אני בוחר להעביר את זה הלאה.