בפרק הזה רציתי לעצור ולשתף את השיעורים שהחיים לימדו אותי – במיוחד עכשיו, לקראת גיל 50. דיברתי על המרווחים שאנחנו חייבים ליצור לעצמנו בתוך העומס, על שחרור מאנשים שלא מעריכים אותנו, על היכולת לראות אחרים בלב ואת עצמנו במעשים, על המרדף האינסופי אחר מושלמות שמפרק אותנו, ועל איך המוח שלנו פשוט בנוי לחפש סכנות וללכת לשלילי – ואיך אפשר לנהל אותו אחרת.

איך יוצרים מרחב לחלומות גם כשמפחדים?

למה אנחנו זוכרים כאב יותר משמחה?

האם אפשר להפסיק לרדוף אחרי חיים מושלמים שלא קיימים?

איך בונים זוגיות טובה בתוך לוחות זמנים בלתי אפשריים?

ומה קורה כשמחליטים להקשיב באמת לעצמנו?

פרק כנה, חד ואמיתי. תהנו.