בפרק הזה אירחתי את מור, אישה שלא מגדירה את עצמה כמצילה, לא כמלאכית – אלא כמי שמצאה את הבית שלה דווקא ברחוב. דיברנו על דרי רחוב, התמכרות, פחד, אהבה, ועל הקו הדק שבין נתינה לאגו. מור שיתפה איך מתוך סקרנות ואומץ היא נכנסה לחיים של האנשים השקופים ביותר בחברה, חיה איתם, אהבה אותם, ונשברה שוב ושוב – ועדיין חזרה.
דיברנו על למה שיקום בלי בחירה לפעמים מציל חיים, על נשים וגברים ברחוב, על סמים קשים, על ביקורת ציבורית, על כסף שמסתובב מאחורי הקלעים, ועל האמונה שמחזיקה כשאין שום היגיון.
וגם – על היריון, עייפות, והשלב שבו הנשמה מבקשת תנועה אחרת.
איך נראית אהבה בלי ריח טוב?
האם חמלה היא באמת חסד – או צורך פנימי?
ומה קורה כשמישהו רואה אותך באמת, גם בקצה?
פרק חזק, מטלטל, וכזה שלא משאיר אותך אדיש.
תהנו.