הביטוי "הכל צפוי והרשות נתונה" מציג פרדוקס עמוק: מצד אחד, הכל צפוי – המשמעות היא שהכול גלוי וידוע מראש, כולל מהלכי חיינו והבחירות שנעשה. זהו ביטוי לאמונה בידיעת האל ובהשגחה העליונה. מצד שני, הרשות נתונה – יש בידינו את החופש לבחור, לקבל החלטות ולעצב את גורלנו. השילוב בין שתי התפיסות מדגיש את המתח שבין גזרה אלוהית / ייקומית לחירות אנושית. המסר העמוק כאן הוא שעל אף שהאל יודע את כל האפשרויות, לאדם נותרת האחריות לבחור את דרכו, להיות מודע לבחירותיו ולשאת בתוצאותיהן. כך נוצר מרחב שבו האדם גם פועל מתוך ידיעה שהוא חלק מתוכנית גדולה יותר, וגם מממש את כוחו החופשי לבחור וליצור את עולמו.