עמוס ארזי התבשר על כך שתפרוץ מלחמה כבר בבוקר השישה באוקטובר, אבל הוא בוודאי לא תיאר לעצמו שיצא ממנה עם פציעת ראש, חברים מהפלוגה שלא חזרו וזיכרונות לא פשוטים מאותה תקופה.

הוא נולד בקיבוץ בית אלפא והתגייס לגדוד 202 של הצנחנים, השתחרר בסוף 1968. לאחר מכן במילואים שירת בגדוד 66, בחטיבה 55 של הצנחנים.

בשיחה פתוחה הוא משתף ונזכר ביום הכיפורים עצמו כאשר הגיעו אליו עם הוראה ברורה: "קח את עצמך וסע עם הטנדר שלך אל עבר השדה באזור רמת דוד כי היום בשעה 14:00 עומדת לפרוץ מלחמה!"

לאחר מספר ימים הגדוד שלו הוטס במטוס הרקולס לסיני. שם הגיעו למפקדת "בלוזה" ומשם נשלחו למקומות אחרים ולמשימות. הוא נחשף למראות לא פשוטים בכלל, למשל כאשר ראה משאית ועליה הרבה מאוד גופות של חיילי צה"ל. בהמשך כאמור נפצע, החלים וביקש לחזור לסיני.

בסיכום הראיון הוא אומר: "אישתי אומרת לי שכל מי שהיה שם הוא שרוט וקצת הלום קרב ולא מטופל והיא צודקת".

הכנות והפתיחות של עמוס במהלך הראיון ריגשו אותי מאוד!