דווקא בימים שבהם האיומים גוברים, הפחד מתפשט והלבבות כואבים – אנחנו נדרשים לזכור שעדיין יש זמן לאהבה. אל מול המתח הביטחוני עם איראן, והפגיעות הקשות שחווינו כאן בארץ – הלב הישראלי זקוק יותר מתמיד לרכות, לחיבוק, למילה טובה. אהבה איננה בריחה מהמציאות – היא בחירה עמוקה לפעול מתוכה. כשאנחנו מאפשרים לעצמנו לאהוב – את עצמנו, את הקרובים לנו, ואפילו את השונה – אנחנו שומרים על האנושיות שלנו בתוך עולם שמנסה לערער אותה. אהבה היא לא מותרות – היא חוסן. היא האור שמאיר גם כשמסביב חושך.