השבוע נציין בארץ את יום הזיכרון לשואה ולגבורה . לשואה יש תפקיד משמעותי בתהליכי החברות שעוברים חלק גדול מהילדים והמתבגרים בארץ.  הם פוגשים בכל שנה את ימי הזיכרון, הטקסים, הצפירה, השירים, סרטים שעוסקים בשואה , חלקם אף פוגשים ניצולי שואה ושומעים את הסיפורים שלהם, חלקם יוצאים למסעות לפולין. הילדים לא יכולים שלא לפגוש את הנושא הזה, שהופך לחלק מעצב בזהותם ובנפשם כישראלים וכיהודים.

המפגש הישיר הזה עם הרשע האנושי, עם הכאב והמוות כמו גם עם גבורה בלתי נתפסת מעלה שאלות פסיכולוגיות באשר לדרך שבה ראוי להנגיש את הנושא הטראומתי והטעון הזה.

ולצורך הדיון היום אני מארח שני מומחים בתחום,

את ד"ר גילה מצליח-ליברמן פסיכולוגית חינוכית בכירה, מנהלת השירות הפסיכולוגי באזור. ואת משה אלון, פסיכולוג חינוכי בכיר, אנאליסט יונגיאני ומטפל משפחתי.