"גבירתי, האם את בטוחה שאת רוצה למות מחר?" 

זו אחת השאלות שנשאלים אנשים שבאים לסיים את חייהם בדיגניטאס שבשווייץ. 

כיצד עונים אנשים לשאלה? איך ומי מגיעים אל החדר הזה, שבו מתקיימת השיחה הזו, של רגע לפני? מה עוברים אנשים בדרך המפותלת עד לשם?

שלומי וולפנר הוא הבעלים של חברת משאלה אחרונה שמסייעת לאנשים שרוצים למות בשווייץ.בפרק עוצר נשימה הוא לוקח אותנו אל נבכי התהליך המורכב, העדין והאנושי כל כך שבו אנשים מגיעים אל סוף החיים מתוך בחירה, מתוך פרידה מודעת ולרוב מרגשת מאוד. 

שלומי משתף אותנו בסיפורי המסעות שליווה, בשיח שנוצר עם המשפחות סביב המוות, בתחושת השליחות שלו ובייחודיות של סיום החיים בשוויץ. הואנמכניס אותנו אל הבית הכחול, אל החדר שבו אנשים נרדמים לנצח ומתאר פרידות שגרמו לו להגיד "כך אני רוצה למות" - ובעקבות זאת ליצור שינויים עמוקים בחייו. 

על הקשר המיוחד של שלומי עם האנשים שליווה מעידה להקה גדולה של ציפורי קעקוע זעירות על פני זרועו הימנית כולה, אחת לכל אדם שליווה אל המוות. לכבוד ישראל צופים הנפלא, שזכינו לראיין לקראת נסיעתו לשווייץ, ושהיה בין היתר גם טייס - הוא קעקע מטוס זעיר. 

שלומי חולק אתנו מה שהוא לומד על החיים ועל המוות מתוך הפרספקטיבה הייחודית שזכה לה ואנו מודות לו על פתיחת הצוהר אל המסע הייחודי של אנשים שבוחרים למות בשווייץ.

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לשיחה.