"מבוא לענרכיזם" – משעת גורל לשעת ייעוד. שיחה עם שירה שפירא.

כולנו מכירים את סיפור הגבורה של ענר שפירא ז"ל. הבחור שעמד בפתח המיגונית ברעים, הדף בידיים חשופות 7 רימונים, והציל את חייהם של רבים לפני שנהרג. אבל בפרק החדש בפודקאסט, כשיישבתי מול אמא שלו, שירה שפירא, הבנתי שהגבורה הזו לא הייתה אירוע נקודתי. היא הייתה התגלמות של מפעל חיים שלם, של אישיות "עגולה", חושבת ויוצרת.

בשיחה מטלטלת ומלאת השראה, שירה לקחה אותנו למסע אל מעבר לרגעי האימה במיגונית:

"מבוא לאנרכיזם" – ענר לא היה "רק" לוחם. הוא היה מוזיקאי מחונן, פילוסוף פרקטי ואיש של אמת. הוא האמין בטוב ליבו של האדם וביכולת של קהילה לחיות ללא כפייה. האלבום שלו, שיצא אחרי מותו, הוא צוואה של יצירה וחופש מחשבתי.

מנהיגות ברגע האמת – ענר לא חיפש דרגות (ואפילו ויתר על קצונה), אבל הוא תמיד חיפש אחריות. ברגע הקריטי במיגונית, הוא ניתח את המצב, הרגיע את הסובבים ("הצבא בדרך"), ותפס פיקוד. המשפט האחרון שלו – "אם קורה לי משהו, תמשיכו אחריי" – הוא שיעור במנהיגות שלא נגמרת ברגע הנפילה.

בין הנצחה למורשת – שירה, שמובילה גם את תחום המורשת במשרד המורשת, עשתה בשיחה הבחנה דקה וחשובה: "הנצחה" היא סטטית, זיכרון של העבר. "מורשת" היא דינמית – היא הבחירה מה לקחת מהעבר כדי לבנות את העתיד.

משעת גורל לשעת ייעוד – זה אולי המסר החזק ביותר מהשיחה. שירה מספרת שענר לקח סיטואציה שנכפתה עליו (גורל) והפך אותה לרגע של משמעות ועשייה (ייעוד). זו הקריאה שלה לכולנו – כפרטים וכחברה: לא לשקוע רק באבל, אלא לקחת אחריות ולבנות משהו טוב יותר.

השיחה הזו היא לא רק על שכול. היא על החיים, על יצירה, ועל הכוח לבחור בטוב גם בתוך החושך הגדול ביותר.

=====================

האתר: https://www.eyalgonen.com/

הלינקדאין של אייל גונן: https://www.linkedin.com/in/eyal-gonen-25b456215/

אינסטגרם: https://www.instagram.com/gonen_eyal/

ערוץ הטלגרם של "מנהיגות מזווית אחרת": https://t.me/boost/leadership_eyalgonen

קבוצת הוואטסאפ "מנהיגות מזווית אחרת": https://did.li/whatsapp-eyal-gonen