"הרגע שבו איבחנתי את עצמי כ׳דור שני להלם קרב׳ היה רגע מכונן בחיי". במשך 14 שנה למדה האמנית והצלמת שירז גרינבאום להכיר את אבא שלה מיכאל, הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים.

עם הזמן הבינה שהיא דור שני לפוסט טראומה. הקימה את פורום "להאיר את הבית" ועכשיו היא מציגה תערוכה חדשה ועוצמתית שנוצרה דרך עדשת המצלמה. חודשים ספורים לפני פתיחתה של התערוכה, נפטר אביה.

בספר שמוצג בתערוכה היא כותבת: "מסתכל עליו עכשיו, מיכאל (מייקל) גרינבאום. כנראה האדם שהסתכלתי עליו הכי הרבה בחיי הבוגרים.  שמרתי עליו במבט לאורך 14 השנים האלו. שלא יעשה טעות, שלא יפול, שלא יאבד רגל בניתוח, שלא יחצה את הרחוב כשאוטובוס עובר, שלא יתפשט בכניסה לביטוח הלאומי, שלא יאבד את הבית, שלא ילך מכות".

ביקרתי בתערוכה העוצמתית שלה בגלריית האמנות P8 בת"א וישבנו לשיחה פתוחה ומרגשת, שם שיתפה בתחושות ורגעים חזקים בחייה: "בהיעדר תמיכה ואבחון מקצועיים, היה הבית בילדותי מקום של כאוס ומקור בלתי נדלה לכאב. אבי, שלא קיבל טיפול לאורך כ-30 שנה, סבל מהתפרצויות זעם, תפקוד לקוי, סיוטי לילה, אלכוהוליזם, ועוד סימפטומים רבים של הפרעת-דחק שנגרמת כתוצאה ממלחמה".