בחיים אנחנו נמשכים לפשטות, להגדרות ברורות, לתשובות חד משמעיות. אבל האמת היא – שפריצות הדרך הכי גדולות קורות דווקא כשאנחנו מסכימים להיות בתוך הפרדוקס. כשאנחנו מבינים ששקט לא סותר פעולה, שפחד לא מבטל אומץ, ושאפשר להרגיש אבוד ועדיין להיות בדרך. הפרדוקסים לא נועדו לבלבל אותנו – הם מזמינים אותנו להתרחב, להכיל גם וגם, לחיות את המורכבות בלי לפחד ממנה. בפרק הזה דיברתי על איך דווקא דרך ההסכמה לחוסר הוודאות, לאי-ההיגיון ולכפל המשמעות – נפתחות הדלתות שלא ראינו קודם. כי רק כשאנחנו מפסיקים לחפש את התשובה האחת – מגיעה ההבנה העמוקה באמת.