סליחה היא אחת המשימות האנושיות הקשות ביותר, משום שהיא נוגעת ישירות בלב הפצוע שלנו. כשמישהו פוגע בנו אנחנו חווים אובדן של אמון, של ביטחון ושל תחושת ערך. הכאב הזה מקבע אותנו בעבר, משאיר אותנו מחוברים לסיפור שבו נעשה לנו עוול, ומייצר אשליה שאם נסלח – אנחנו בעצם מוותרים על הצדק או מצדיקים את הפוגע. מעבר לכך, האגו שלנו מחפש הגנה ונאחז בכעס כדרך לשמור על שליטה. לכן סליחה דורשת אומץ: להרפות מהצורך להיות צודק, לאפשר לעצמנו לשחרר את הכאב ולא את הזיכרון, ולבחור בחופש פנימי על פני כליאה במעגל של טינה.