בפרק הזה שוחחתי עם פרופ' יואב רינון על היצירה שנחשבת ליצירת המופת הגדולה של ימי-הביניים, מאת מי שבורחס למשל הכתיר כגדול המשוררים בהיסטוריה (אני חושב שהומרוס נותן לו פייט אבל על טעם וריח... אתם יודעים). במילים אחרות: דיברנו על הקומדיה האלהית, ובייחוד על החלק הראשון שלה, מאת המשורר הפלורנטיני בן המאה ה-14, דנטה אליגיירי.

חמש עשרה שנה מחייו הקדיש יואב לתרגום החלק הראשון של הקומדיה, לתרגום "התופת", ולחיבור פרשנות מעמיקה ליצירה בשיתוף עם לואיזה פרטי קואומו. ובשיחה הזאת דיברנו על היער האפל שדנטה מוצא את עצמו בו בתחילת היצירה, על העונשים המחרידים שמקבלים החוטאים שלא חזרו בתשובה בחייהם, על המזמורים האהובים על האורח שלי, ועל העבודה ארוכת השנים על התרגום והפרשנות. והאמת? שעל עוד הרבה הרבה דברים נוספים.

נוסף על היותו ראש החוג לספרות כללית באוניברסיטה העברית, יואב גם חיבר מחזה שבו הוא משחק - שנקרא 'ארוס ומלנכוליה'. תאריכים להצגות: 6.6, 10.6, 13.6. לפרטים חפשו כאן: https://yoavrinon.co.il/eros/

הכתבה האחרונה שהעליתי לניוזלטר מוקדשת לרעיון שעדיף להגיע למעגל הראשון של התופת אחרי המוות מאשר לגן העדן (לדעתי, רק לדעתי). קראו והירשמו כאן: https://malulchen.substack.com/p/why-id-actually-prefer-to-be-sent