עין במר בוכה ולב שמח – זהו מצב נדיר שבו שני עולמות נפגשים. הדמעות מספרות את סיפור הכאב, את מה שאבד, את הדרך הארוכה שעברנו, ואת המקומות שלא נרפאו עדיין. אבל בלב, עמוק בפנים, מתנגן שיר אחר – שיר של תודה על הדרך, על ההבנה, על הריפוי שמתחיל לנבוט. כי גם כשהעין בוכה, הלב יודע שהכול קורה לטובה, שהכאב הוא שער, והאור מחכה בצידו השני. זו החכמה של הנשמה – לדעת להכיל גם את הדמעות וגם את השמחה, ולראות בשתיהן עדות לחיים שלמים באמת.