היום פודקאסט ספריית בבל חוזר מפגרה די ארוכה, אבל זאת לא חזרה קבועה לבינתיים אלא יותר קפיצה לביקור, להגיד שלום ולשחרר כאן פרק אחד. הפודקאסט אכן יחזור למתכונתו היותר קבועה אבל זה ייקח קצת זמן – מאז שיצאתי לעצמאות הזמן שלי קצת יותר דחוק. אוקי אז אחרי ששטחתי את תירוציי הכנים (שקיבלתם בהבנה ואהבה אני משוכנע), נעבור לפרק.

אני (https://x.com/Library_Babel1) שייך לסוג האנשים המעצבנים האלה שתמיד מחפשים הבנה חדשה, משהו או מישהו שיהפוך לי את דרך ההסתכלות. והאמת היא שבפרק הזה קיבלתי את מבוקשי. אם כמוני החזקתם בתפיסה מסוימת של מהם פילוסופים (בעת העתיקה או החדשה), רצינותם הבסיסית והישיבה השקטה והמחמירה שלהם אל מול הדף בניסיון להעלות רעיונות מסעירים – אז לא, לא ככה התנהלו הפילוסופים המוקדמים, אותם הוגים קדם-סוקרטים בפי המחקר. הם היו יותר פרפורמרים שהשתמשו בהצהרות גדולות ופרובוקטיביות כדי למשוך תלמידים. והפרגמנטים שנשארו מהם לא בהכרח נשמרו כפרגמנטים מתוך יצירות גדולות יותר כי עבר מלא זמן והמודעות לשימור לא הייתה קיימת ביוון העתיקה – אלא כי (אולי) הם פשוט היו קופירייטרים טובים. ולכן הסתפקו באמירות קצרות ומסקרנות.

בשיחה המרתקת הזאת אירחתי את ד"ר טדי פסברג מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב לשיחה על הפילוסופים שקדמו לסוקרטס, אבל היו הרבה יותר מזה.