פעם ניקיתי מתוך פחד.
עמדתי עם סכין בפינות של הפאנלים כדי שאמא לא תתאכזב.
ואז בא השבר -
שלה, שלי, של הבית.
מאז עברו הרבה שנים,
הניקיון הפך לבלאגן אבל, לא רק חיצוני,
גם פנימי.

בפרק הזה אני משתפת אתכן במסע שלי
מהניקיונות הכפייתיים בילדות, דרך האגרנות הכואבת
ועד החירות החדשה שלי:
לבחור מה לשחרר, מתי, ואיך.

פרק כשר לפסח לפניכן!

שתהיה לכן האזנה נעימה
בתחתית התיאור יחכו לכן השאלות המנחות של הפרק

אשמח לשמוע איך היה לכן

ניתן למצוא אותי באינסטגרם: https://www.instagram.com/lea.hodaya.shemesh

בקבוצת הפייסבוק שלי "החברות של לאה": https://www.facebook.com/share/g/14cau973uE/?mibextid=wwXIfr

השאלות המנחות של הפרק:

1.   מה קורה לי בגוף כשאני חושבת על "סדר"?

2.   מאיזה חפץ הכי קשה לי להיפרד למרות שאני יודעת שאני צריכה
 לעשות זאת ולמה?

3.   האם אני מנקה/ מסדרת מתוך רצון או מתוך פחד, אשמה, או לחץ פנימי?

4.   מה אני מנקה מתוכי השנה?

בהצלחה

לאה הודיה ☀️