לגשר על הפער בין הרצוי למצוי מתחיל בהסכמה לראות את המצוי כפי שהוא, בלי שיפוט ובלי התנגדות. רק כשיש קבלה אמיתית של נקודת ההתחלה נוצר חיבור לקרקע שממנה אפשר לצמוח. מתוך הבהירות הזו ניתן לדייק רצון, לפרק אותו לצעדים קטנים וישימים, ולפעול בהתמדה יומיומית. הפער מצטמצם כאשר הרצוי הופך לכיוון ולא ללחץ, והעשייה נובעת מחיבור פנימי ולא מהלקאה עצמית. כך נוצר תהליך שבו המצוי משתנה בהדרגה ומתקרב לרצוי בצורה יציבה ובריאה.