איתי חיימיניס מתאר את מאפייניו של העימות בין איראן לארצות הברית במרחב התודעתי, בדגש על השימוש האיראני ברשתות החברתיות במטרה להשפיע על דעת הקהל האמריקנית. במה נבדלים "מבצעי השפעה" ברשת משידורי תעמולה? כיצד ניתן לאתר חשבונות ומשתמשים שלפי ההערכה נפתחו עבור פגיעה תודעתית? ידוע כי האיראנים מעדיפים כלים שמאפשרים להם השפעה מרחוק ונמנעים מלחימה צבאית, ולאחרונה נחשף מבצע בן מספר שנים שניהלה איראן על החברה האמריקנית במרחב הסייבר, בין השאר בזמן הקמפיינים לבחירות האמצע בארצות הברית. מה היו היעדים המשוערים של המבצע, כיצד ניתן למדוד את השפעתו והצלחתו ומה ניתן ללמוד ממנו על היכולת של המשטר האיראני במרחב פעולה הזה?

ד"ר שמואל אבן (החל מדקה 9:50) מסביר ומנתח את תופעת השימוש בתחום הסייבר כאמצעי לחימה המכוון נגד כלכלת האויב, בעתות מלחמה או בעתות "שגרה" מתוחות. מהי "לוחמה כלכלית רחבה", מהם יעדיה ובאיזה כלים היא מתבצעת? מטרותיה יכולות להיות הרתעה לפני מלחמה, קיצור משך הלחימה או הארכת תקופת שיקום, ואינה בהכרח מופנית כלפי אויב מוצהר. כיצד משנה הסייבר את תחום הלוחמה הכלכלית מבחינת האסטרטגיות והכלים שמאפשר, מהו מרחב האפשרויות החדש ומה קצה גבול היכולת, או "תרחיש יום הדין"? האם מדובר בתקיפות עדיפות או "מוסריות" יותר מכיוון שהן מסבות פחות פגיעות בנפש? בפן ההגנתי, מהם הסיכויים להתממשות "תרחיש יום הדין" ואיזה מענה יכולה המדינה לספק לאיומים?

תומר פדלון (החל מדקה 25:09) בשיחה על השתלבותם של בני מיעוטים בנבחרות לאומיות, ובפרט על שחקנים לא-יהודים שמשחקים במדי נבחרת ישראל בכדורגל. מהו הרקע של השתלבותם של שחקנים לא-יהודים בנבחרת ישראל לאורך ההיסטוריה של המדינה, שהגיעה לשיא של 6 שחקנים ערבים מתוך 11 על המגרש במשחקי ליגת האומות באוקטובר? האם קיים מתאם בין שילוב שחקנים בנבחרת לעומת האינטגרציה שלהם בחברה הישראלית? איפה עומדת השתלבותם של בני המיעוטים בנבחרת ישראל לעומת נבחרות אירופה שמככבות מדי ארבע שנים בגביע העולם? ובסוגיית ההמנון הלאומי, מהן האלטרנטיבות שעומדות בפני בני המיעוטים ומדוע המחאה בה הם בוחרים היא חכמה?