החיים של יעקב גוטרמן יכולים למלא בקלות חמישה פרקים בפודקאסט. הוא נולד בעיר פלוצק בפולין, כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה היה בן ארבע. משפחתו גורשה מהעיר, שהתה שנתיים בגטו, אחר כך גורשו גם משם ועברו מספר מקומות מסתור. אביו הצטרף למחתרת הפולנית בוורשה ונפל בקרב ביום הראשון של המרד. כשהיה בן 15 עלה לישראל והתגלגל בין מספר מקומות. מאוחר יותר נישא לרותי ולזוג נולדו שני בנים - רז וטל. קצת אחרי לידת בנו השני חלתה רותי בסרטן ונפטרה. כעבור כמה שנים הכיר את אניי, דיילת אוויר ילידת דנמרק. הוא נישא לה ונולדו להן שתי בנות - רנית ומיכל. 

יעקב עסק כל חייו בחינוך והוראת, בהסברה לנוער וביצירה בלתי פוסקת מאז היה בן 10! במהלך השנים הציג שלוש תערוכות יחיד ואייר כ-170 ספרים בישראל ומחוצה לה, בהם ספרי ילדים ונוער רבים וספרים הקשורים לעולם ולהוויה הקיבוצית.

הוא חווה בחייו הרבה עצב ואובדן. ביומה הראשון של מלחמת לבנון הראשונה, בקרב על הבופור, נפל בנו הבכור רז ששירת בסיירת גולני וזו היתה עבורו המכה הכואבת מכולן. 

לפני כשבועיים ציין את יום הולדתו ה 90! ולאחר מספר שנים בהן פחות דיבר על רז ועל האובדן האישי ולקראת יום הזיכרון, ביקשתי ממנו להיפגש ולספר על רז, ילד יפה התואר שלו ולשתף על אותו יום נורא בו התבשר על נפילתו. 

יעקב גייס את כוחותיו, המיקרופון נפתח ואני בעיקר שתקתי והקשבתי לאיש המרשים שיושב מולי, שמדבר ברהיטות וחדות, בלהט רב ומספר על רז שלו, על התחושות הקשות שיש לו כלפי השלטון וההנהגה, על ההתמודדות היומיומית עם האובדן, על היצירה שמלווה אותו כל השנים ולדבריו כנראה היא זו שגרמה לו לעמוד על הרגליים ולבחור לחיות, אבל גם על מקור קטן של אופטימיות שנובע מאהבתו העמוקה אל הארץ הזו.   

זו היתה עבורי שיחה שתיזכר ותיצרב עמוק בלב, עם איש יקר ומיוחד במינו! את המפגש סיימנו בגינה של יעקב, הרחנו יחד את פרח הלילך הפורח והיפה וכמובן עם סלפי למזכרת.