אחרי החגים ואחרי המלחמה, בתוך הפסקת האש, נפתח מרחב עדין של נשימה מחדש. לא חזרה רגילה לשגרה, אלא מעבר מודע בין מה שהיה למה שיכול להיווצר עכשיו. זה זמן שבו הלב עדיין זוכר, הגוף עוד לומד להירגע, והחיים מבקשים מאיתנו לחזור צעד אחר צעד. יש כאן הזדמנות לבחור אחרת, להאט, לדייק, לבנות מחדש מתוך ערכים של חיבור, משמעות ואנושיות. דווקא מתוך התקופה שעברנו, מתגלה היכולת לבחור בחיים, בתקווה, ובדרך חדשה שמכבדת גם את הכאב וגם את האור.