לקחת את עצמי ברצינות זה לא להפוך לכבד או נוקשה, אלא להתחיל להתייחס לחיים שלי, לזמן שלי, לחלומות שלי ולמילה שלי כאל משהו בעל ערך. זה להפסיק לזלזל במה שחשוב לי, להפסיק לדחות את עצמי לסוף הרשימה, ולהבין שאם אני לא אתן מקום לרצונות, לגבולות, למחויבויות ולפוטנציאל שלי, קשה לצפות שמישהו אחר יעשה זאת במקומי. לקחת את עצמי ברצינות פירושו לקיים הבטחות שנתתי לעצמי, להשקיע בהתפתחות שלי, לפעול גם בלי מצב רוח מושלם, ולהסכים להיות אדם שסומך על עצמו וראוי לזמן, לאנרגיה ולהשקעה. זה הרגע שבו אני מפסיק לחכות שמישהו יאשר לי, ונותן לעצמי את האישור להתחיל לחיות כפי שאני באמת רוצה.