בפרק היום נעסוק בנושא מרתק וייחודי במיוחד- פסיכולוגיה בזמן חירום.

אירוע חירום הוא אירוע לחץ משמעותי שקיימת בו סכנה לרציפות התפקודית של האדם כשלא בטוח שעומדים לרשותו המשאבים הפנימיים והחיצוניים להתמודדות עם האירוע. באירוע חירום ישנה משמעות רבה לתפיסה הסובייקטיבית של הפרט את האירוע, ואנשים שונים יתפסו מצבים מסוכנים באופנים שונים. לכן חלק מהם יפתחו תגובות נפשיות חמורות יותר מאחרים. אירוע חירום יכול להיות: התקפת טילים, אירוע אלימות, פגיעה מינית, תאונת דרכים ויש עוד כמובן.

אצל רוב הפסיכולוגים החינוכיים העבודה השוטפת כוללת בעיקר פסיכותרפיה, פסיכודיאגנוסטיקה והתערבויות מערכתיות שונות ומגוונות. ואירועי החירום מגיעים לפתחנו באופן לא רציף, אחת לכמה זמן.

אבל אצל שני האורחים שלי בפרק היום, שמעונה גרודזין קיסרי וד"ר יאן סרדצה המצב הוא אחר. שניהם גרים ועובדים באזור עוטף עזה, וחווים כבר שנים מצב ייחודי של טראומה מתמשכת בקרב התושבים והקהילה.

עוטף עזה הוא אזור רחב שכולל כמה מועצות אזוריות שאנחנו בטח מכירים, לצערינו, מהדיווחים בחדשות בזמן סבבי לחימה החל מ2001. האזור ממוקם קילומטרים ספורים בלבד מרצועת עזה, והוא הראשון לספוג שיגורים של ארטילריה רקטית מרצועת עזה. כתוצאה מההתקפות הללו נהרגים ונפצעים אזרחים, והמחירים הנפשיים שהאוכלוסייה משלמת כוללים בין השאר עלייה בשכיחות הפרעות דחק פוסט טראומתית, עלייה ברמת הדיכאון ובקרב ילדים ומתבגרים אנחנו יכולים לראות גם קשיים בלימודים, ירידה ביכולות הריכוז וגם נטייה מוגברת לשימוש בסמים להקלה בכאבים הנפשיים.